מכתב לרב וש"ץ שמתלבט אם להתפלל בציבור בבית הכנסת שלו עם קהילתו
כ"ח אלול תש"פ
מכתב לרב וש"ץ שמתלבט אם להתפלל בציבור בבית הכנסת שלו עם קהילתו
לכבוד הרב שליט"א
סיפרת לי מהרהורי ליבך שאתה מתלבט אם להשתתף בתפילה עם קהילתך ולהיות שליח ציבור בראש השנה כבשנים עברו, והסברת לי שאתה נמצא לפי' הגדרות הרופאים בקבוצת סיכון ח"ו להדבקה בנגיף!
כאשר הבעתי את דעתי שאין לך ללכת לבית הכנסת ועדיף להתפלל ביחידות מלהיכנס למצב של סיכון, הופתעת מהנחרצות שבדברי! ועל מנת לעודד כבודו וגם אחרים שאולי נמצאים במצב סיכון ויקראו מכתב זה ברצוני לעלות על הכתב מה שאמרתי לך.
השנה, היום הראשון של ראש השנה יהיה שונה בשתי דרכים עיקריות: ראשית, ראש השנה חל בשבת ולכן לא תוקעים בשופר. שנית, בגלל נגיף הקורונה והחשש מהידבקות והצורך בלהיזהר ולמור על קדושת החיים -תחושת התפילה תהיה שונה, בין אם בשל עטיית מסכות ודרישה על שמירת המרחק בין המתפללים, קיצור אורך התפילה, צמצום השירה והניגונים, קיום מניינים בחצרות הבתים ובאוויר הפתוח ושינויים נוספים הנדרשים בגלל קיומו של נגיף קורונה.
ההבדל הראשון היה צפוי, וקיים כבר אלפי שנים וידענו אותו מבעוד מועד, אך את ההבדל השני איש לא יכול היה לחזות.
הגמרא, ראש השנה כ"ט ע"ב, דנה במקור מדוע איננו תוקעים בשופר בשבתות. בתחילה, הגמרא מציעה שהדבר מבוסס על מה שכתוב בתורה זכרון תרועה, אך הגמרא מסכמת שמדובר בגזירה דרבנן שלא לתקוע בשופר בשבת מתוך חשש שיטלטלו את השופר בשבת על מנת ללמוד כיצד לתקוע כראוי. אם כן, נשאלת השאלה למה כתוב בתורה זכרון תרועה על פי מסקנת הגמרא?
החתם סופר מציע כי התורה כתבה "זכרון תרועה" משום שאלמלא הרעיון של זכרון תרועה, היינו יכולים להסיק שהשופר הוא חלק בלתי נפרד מראש השנה; אם אתה לא תוקע בשופר בראש השנה, אז זה לא ראש השנה. אם זה היה המקרה, חז"ל מעולם לא היו גוזרים לבטל תקיעת שופר בשבתות מכיוון שזה יערער את כל החג. ה-פסוק:" זכרון תרועה" מלמד אותנו שעדיין נוכל לקבל את קדושת ראש השנה מבלי לתקוע בשופר בפועל.
אנו עשויים להיכנס לבית הכנסת ולהרגיש שההתפעלות וההתרגשות השנה אינה כבשנים עברו. אנחנו מפספסים כל כך הרבה דברים שהופכים את ראש השנה למיוחד. אולם מה יכול להיות יסודי יותר לחוויית ראש השנה מאשר לתקיעת שופר?
עם זאת, חז"ל מסיבות חשובות, הדגישו לנו שראש השנה יכול להיות גם ללא תקיעת שופר. ראש השנה יהיה שונה השנה, אבל זה יהיה לא פחות אותנטי. אם נתמקד במה שיש לנו ולא במה שחסר, נוכל לקחת את הרגעים האלה כדי להפוך את חוויית ראש השנה שלנו למשמעותית כתמיד.
בעל המשך חכמה מציין על הגמרא "א"ר יצחק, כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה, מריעין לה בסופה" (ר"ה, טז ע"ב) .ובכל זאת אנחנו מוותרים על תקיעת שופר. המשך חכמה מסביר שזוהי הקרבה של עם ישראל שלא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת למרות התועלת בשבילנו. בזה אנחנו מראים שעבודת ה' האמיתית הוא התייחסות לרצונו, לאן שהוא רוצה שנהיה ומה שהוא רוצה שנעשה עכשיו.
ולכן הדרישה היא, מכל מי שהוא בקבוצת סיכון להתפלל ביחידות – מצד החיוב של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". כבודו אמנם לא יעבור לפני התיבה לפני קהל עדתו, אבל עדיין יהיה שליח ציבור ללמד בדרך התנהגותו הדרך של תורה ומצוות, ובדרך זה ה' ייתן לו נפשו בשאלתו ועמו בבקשתו.
בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ובריאות איתנה.
___________________
__________________________________________
הרב אליעזר שמחה ווייס
שחמט דיגיטל