מצורע – איסור רכילות

בספר ויקרא (יד,ד) התורה דנה לגבי קורבן שמביא אדם החולה במחלה רוחנית וכתוצאה מכך סובל מצרעת. כחלק מתהליך הכפרה, מצורע לוקח שתי ציפורים – אחת שוחט כדי להיטהר, בעוד את השניה מוציא לחופשי.

רש"י מתייחס לשאלה מדוע הכפרה נעשית דווקא עם ציפורים? 

"לפי שהנגעים באים על לשון הרע שהוא מעשה פטפוטי דברים. לפיכך הוזקקו לטהרתו ציפורים שמפטפטים תמיד בצפצוף קול"

הסיבה לכך היא כי הן מצייצות ומפטפטות ללא הרף , ולכן מהווה תזכורת כי עונש הצרעת מגיע על דיבורי  לשון הרע – דיבור רע כלשהוא שדיבר על אדם אחר.

מה הסיבה לכך  שציפור אחת נשחטת ואילו השניה יוצאת לחפשי?

היינו מצפים מהחפץ חיים שלא יהיה 'דברן גדול', אך לא כן, החפץ חיים היה בעל שיחה  דיבר רבות עם אנשים, ודרש כדי להראות שניתן לשמור על הלשון ולא לדבר דיבורים אסורים גם כשמדברים. אדם אינו מחוייב לשבת ולשתוק כדי לשמור על לשונו מדבורי לשון הרע, אלא יכול לדבר ואף להרבות בדיבור, להמנע מדיבורים אסורים ולקיים מצוות שמירת הלשון כראוי.

מסר זה ניתן ללמוד מתוך שחרורה של הציפור השניה. הכלי יקר מסביר כי הציפור שנהרגת  היא סמל לדיבורים שליליים (שהביאו את צרעת). הציפור המשוחררת מלמדת אותנו שניתן  לעשות שימוש חיובי בכוח הדיבור שלנו.

ישנו ספור מפורסם בגמרא אודות  רוכל שהגיע לעיר, קם והכריז – מי מעוניין בסם החיים? מי רוצה את שיקוי החיים?  כאשר אנשי העיירה קרבו, אמר להם מי שרוצה חיים – ישמור על פיו מדברי רכילות, כשמתייחס  לפסוק הידוע בתהילים "נצור לשונך".

הגמרא מספרת כי הרב ינאי היה מופתע. מדוע הרוכל לא עשה יותר מאשר להתייחס לפסוק ידוע מתהילים? עם זאת, היה אף מופתע לא רק מן הדברים שנאמרו אלא ממי שאמר הצהרה זאת.

איסור  "רכילות " נגזר מהמילה  רוכל  רוכלים קונים מרכולתם מאחד ומוכרים לשני,הם שומעים דברים מאחד ומעבירים לאחר,  כך המרכל על חברו  שומע דברים מאחד ומעביר לאחר.  

רוכל זה עשה רושם גדול על הרב ינאי שהוא  שלא רק הצליח להתגבר על נטייה  זו של רכילות שיש לרוכלים, אלא היה אף פעיל בעידוד אחרים כדי להימנע לשון הרע.