בראשית -לבנות עולם חדש
אנחנו מתחילים לקרוא את ספר בראשית. כידוע סיפור הבריאה מחולק לשבעה ימים כאשר כל יום מסתיים בביטוי ויהי ערב ויהי בוקר יום….
גם ביום הראשון הפרשיה מסתיימת ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
צריך להבין מדוע כבר ביום הראשון התורה משתמשת בביטוי "ויהי" הכולל את וא"ו החיבור. לכאורה היום הראשון היה תחילת הבריאה ואין לו חיבור לתוהו שהיה קודם.
לפי המדרש, קודם לשבעת ימי בראשית, הקדוש ברוך הוא היה "בונה עולמות ומחריבן". לכן היום הראשון איננו תחילת הבריאה. היום הראשון מחובר וקשור לעולמות שנחרבו.
מהו המסר שהתורה מלמדת אותנו. מדוע הקדוש ברוך הוא היה צריך לברוא עולמות ולהחריבם? האם הקדוש ברוך הוא לא יכול היה לברוא לכתחילה עולם מתוקן? מהו פשר החיבור בין העולם החדש ובין העולמות החרבים.
התורה מלמדת אותנו שגם אם החרבנו עולמות תמיד ניתן לבנות עולמות חדשים על גבי החורבות. אסור לנו להתייאש. לפעמים אנחנו שוברים עולמות עם בני או בנות הזוג שלנו, לפעמים עם הילדים. לפעמים אנחנו שוברים את עולמנו הפנימי ומניחים ליצר הרע שלנו להשתלט על תודעתנו. אסור לנו להתייאש. עלינו לקום ולבנות עולמות חדשים. הכתוב במשלי כד,טז אומר: שבע פעמים יפול צדיק וקם. מסביר הרב יצחק הוטנר זצ"ל, שפירוש הפסוק אינו שעל אף שהצדיק נופל הוא קם. העומק של הפסוק הוא שהתקומה של הצדיק, בניית קומתו הרוחנית היא דווקא דרך הנפילות. הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת (ברכת המזון לסוכות, על פי עמוס ט,יא). הקדוש ברוך הוא לא יבנה סוכה חדשה. הקדוש ברוך הוא יקים מחדש את הסוכה הנופלת.
מי יתן ונשכיל לרתום דווקא את הנפילות, דווקא את החורבות לבניין חדש ונהדר.