סם ושיח לפרשת תזריע מצורע
לָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת…… וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת-……, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
בויקרא (יד ד-ז) התורה דנה על הקורבן שהביא מישהו שנגוע בנגע צרעת במסגרת תהליך הכפרה, המצורע לוקח שתי ציפורים – אחד הוא שחט ושימש בתהליך הכפרה , ואילו השנייה הוציאו לחופשי. רש"י מסביר לפי שהנגעים באים כעונש על חטא לשון הרע (חולין ק"מ) שהוא מתואר כמעשה פטפוטי דברים לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים שמפטפטים תמיד בצפצוף קול
הציפורים משמשים לטהרה כי הם כל הזמן מצייצים וזו תזכורת כי עונש הצרעת מגיע כי אדם דיבר לשון הרע – דברי רשע על אדם אחר.
למה ציפור אחת נהרגה והשנייה משוחררת? למה? ללמד כי אדם לא צריך להתנהג כאילם כדי לקיים שמירת הלשון ומכאן שחרור הציפור השנייה המסמלת את כוח הדיבור.
הכלי יקר מסביר כי הציפור שנהרגת היא סמל לדיבור השלילי (שהביא את הצרעת )עם זאת, אנשים מסוגלים גם לדבר דיבור חיובי הציפור המשתחררת מלמדת אותנו שאנחנו לעשות שימוש חיובי בכוח הדיבור.
המדרש מספר מעשה ברוכל אחד שהיה הולך בעירות הסמוכות לציפורי ומכריז: "מי רוצה לקנות סם חיים? מי רוצה לקנות סם חיים?" עלה הרוכל לעיר עכו, ושמעה אותו בתו של רבי ינאי, הלכה וסיפרה זאת לאביה. קרא רבי ינאי לרוכל ואמר לו: "הראה לי את סם החיים שאתה מוכר", אמר לו הרוכל: "אתה והדומים לך לא זקוקים לזה". הפציר רבי ינאי ברוכל, והלה הוציא מתרמילו ספר תהילים, ופתח וקרא בו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אוהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב? נְצר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה!" (תהלים לד י"ג). אמר רבי ינאי: "כל ימי הייתי קורא פסוק זה, ולא הייתי יודע למה כוונתו, עד שבא רוכל זה והודיעני!" הלך רבי ינאי, האכילהו והשקהו, ונתן לו ששה סלעים. אמרו לו תלמידיו: "לא היית יודע פסוק זה?" אמר להם: "הן, אלא שבא זה ובררו בידי". (מדרש רבה ויקרא טז.)
מה השפיע כל כך על רבי ינאי שוודאי הכיר הפסוק "מי האיש…." איזה כוונה בפסוק גילה לו הרוכל? מה שהשפיע על רבי ינאי היה שמישהו שכל כוחו בפיו והמקצוע שלו היה ברוכלות בדיבורים -,יכול ללמד המסר שלהיות איש שיח לא צריכים לדבר לשון הרע ואף רוכל יכול להצליח במקצועו -כוח הדיבור להשפיע על אחרים בדיבור ושיחה נקיה בלי לשון הרע!
ולכן הציפור ששוחררה מלמדת אותנו את המסר שאפשר להמשיך ולפטפט ולהיות איש שיח ולא צריכים לחיות כל החיים בתענית דיבור שאפשר לדבר ולדבר הרבה – דברים טובים!