על שופר וסיגרים

לכל חג יש מצוות המיוחדות לו: בפסח עורכים ליל הסדר, שותים ארבע כוסות ואוכלים מצה, בסוכות יושבים בסוכה ונוטלים לולב ואתרוג, אבל הימים הנוראים הם שונים. הם שונים  משום שבנוסף לתקיעת שופר ואכילת מאכלים מיוחדים, יש, בין ראש השנה ויום הכיפורים, עשרה ימים בהם כל הזמן, מנחה, שחרית ומעריב ובזמן שביניהם, מזכירים לנו שאלו ימים אחרים, אלו ימים מיוחדים. ימים שישפיעו על כל השנה כולה.

אם תכנס לבית הכנסת תראה שהכול שונה. הפרוכות לבנות, אנשים מתעוררים חצי שעה  מוקדם כדי להגיע לסליחות. בתוך התפילות יש תוספות המזכירות לנו שאלו ימים אחרים, אלו הימים הנוראים.

בתוך התפילות אנחנו אפילו מתארים את ה' באופן שונה – מוסיפים קטעים שמספרים על המלכת ה' כמלך. גם בקדיש ישנם שינויים שמזכירים שה' הוא המלך. גם האוכל שאנחנו אוכלים בימים אלה שונה – אנחנו לא אוכלים חמוץ וחריף אלא רק מתוק, מקפידים לאכול פת ישראל ועוד.

נשאלת השאלה – האם הדברים האלו, שכל אחד לעצמו קטן ולכאורה לא משמעותי, האם הם ישנו את הגישה שלנו לחיים? האם הם ישפיעו עלינו יותר מאשר הדברים המרכזיים כמו תקיעת השופר, צום יום הכיפורים והתפילות המיוחדות של ראש השנה?

יש סיפור על ה'אמרי אמת' – רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, שבשנות העשרים של המאה הקודמת ניגש אליו אחד החסידים שלו ואמר לו שהוא נוסע לפריז לעשרה ימים לרגל העסקים והוא מבקש מהרבי ברכה להצלחה. הרבי בירך אותו ואחר כך ביקש משהו אישי. הרבי אמר לחסיד שבפריז יש סוג מיוחד של סיגרים והם נחשבים להיות הסיגרים הטובים ביותר באירופה. הם נמכרים רק בפריז והרבי מבקש שהחסיד יביא לו קופסא כזו. החסיד לא הבין את הבקשה אבל אמר שבשמחה יחפש ויביא לרבי, אפילו שתי קופסאות אם יוכל. החסיד נסע לדרכו. שבועיים לאחר מכן הוא חזר להודות ודווח לרבי על ההצלחה שנחל בעסקיו. הרבי שאל אותו: האם יש לך את הסיגרים שביקשתי? האיש הסמיק ואמר: רבי, אתה צריך לסלוח לי. הייתי כל כך עסוק כאשר הייתי בפריז עד ששכחתי מהבקשה של הרבי. אבל שהרבי לא ידאג, בדרך חזרה עברתי בבלגיה, נזכרתי שהרבי ביקש סיגרים וקניתי את הסיגרים הכי טובים. אמרו לי שהם אפילו יותר טובים מהסיגרים הצרפתיים. הרבי נד בראשו ואמר: חסיד שלי, לא הייתי צריך את הסיגרים. הסיבה שביקשתי ממך שתקנה לי סיגרים בפריז הייתה, משום שרציתי שכל זמן שהייתך בפריז תחשוב על הסיגרים שלי וכך כל הזמן הזה היית זוכר שיש לך רבי!

נכון, במשך עשרת ימי התשובה יש כל מיני דברים קטנים שאנו משנים במנהגינו. אולי כל אחד לעצמו אינו מספיק כדי לעשות בנו שינוי כלשהו, בהשקפה או במחשבה, אבל כל הדברים הקטנים האלו שנמשכים זה אחרי זה, מזכירים לנו שאלו ימים מיוחדים ומעוררים אותנו לזכור שיש לנו אבא, מלך מלכי המלכים וימים אלו הם ימים של המלכת הקב"ה עלינו.

יש כל כך הרבה דברים בחיי היום-יום שמסיחים את דעתנו מכך וקל לשכוח את העיקר. לכן במשך הימים האלו אנו צריכים את התזכורות הקטנות בסדר היום שלנו, כדי להזכיר לנו לחפש ולהתמקד בעיקר – לחזור הביתה לאבא שבשמים, ולקבל עול מלכותו יתברך.