עשר שאלות ועשר תשובות לליל הסדר

• מדוע לא מברכים ברכת המצוות (קדשנו במצותיו… לשתות ארבע כוסות) על ארבע הכוסות

אמנם מצוות שתיית ארבע כוסות היא מדרבנן, אך גם מצוות הדלקת נרות שבת וחנוכה היא מדרבנן ובכל זאת מברכים על קיום המצווה. למה לא מברכים:

1. מאחר והכוס הראשונה משותפת למצות קידוש וגם ל- 4 כוסות.
2. שתיית ארבע הכוסות מפוזרת לאורך ליל הסדר ולכן אי אפשר לברך. כך גם לגבי ההלל של ליל הסדר שראשיתו נקרא ב"מגיד" והשאר ב"הלל".

• מדוע שותים דווקא ארבע כוסות ולא אוכלים ארבעה אגוזים וכדומה

1. הסיבה היא שבשתיית יין – להבדיל מאכילת פירות או אגוזים – כל כוס מעצימה את השתיה, כל כוס מצטרפת לכוס שלפניה ותורמת להרגשה. לכן זה יכול לשמש כסמל ללשונות הגאולה שכל אחד מהם מייצג שלב מתקדם יותר בגאולה. "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי" – הוצאתי: מתחת סבלות מצרים, מעבודת פרך. הצלתי: מעבודה בכלל. גאלתי: בזרוע נטויה ובשפטים גדולים – היציאה עצמה ממצרים. ולקחתי אתכם לי  לעם והייתי לכם לאלקים: מעמד הר סיני.  לכן מי ששותה מיץ ענבים במקום יין מקיים באופן פורמלי את ההלכה אבל חוטא לרוח ההלכה.

• מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים

2. במילים "זכר ליציאת מצרים" שבקידוש יוצאים ידי חובת ברכה על סיפור יציאת מצרים ובכדי שלא יהיה כפל ברכות לא תקנו ברכה מיוחדת. אצל רב עמרם גאון היתה ברכה על ההגדה: ברוך אתה ה'…שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
3. ברכה היא אזכרה של סיפור מצרים ואם נברך כבר נצא ידי חובה. חז"ל רצו שנספר ממש ולא נזכיר בלבד.
4. על מצווה שיש לקיימה לפי ההיגיון כמו כיבוד הורים וצדקה אין מברכים. לספר על הנס שקרה לאבותינו ולנו זה מצווה שאך הגיוני לקיימה ולכן אין לברך עליה. ברכת "אשר גאלנו …" לעומת זאת, היא ברכת השבח ולא ברכת המצוות.

• מה ההבדל בין זכירה לבין סיפור (ר' חיים מבריסק)

1. זכירה היא בין אדם לבין עצמו. סיפור זה דיאלוג בין אנשים.
2. זכירה זו היציאה עצמה ממצריים. סיפור זה כל השתלשלות העניינים.
3. זכירה היא ללא טעמי המצוות. בסיפור לעומת זאת יש לשלב את המצוות. צריך לומר "פסח מצה ומרור" – פסח על שום מה… וכו'.

• אילו לא הוציאנו היינו משועבדים – האמנם?

האם לא יכול להיות שהיינו מקימים מחתרת, כמו מול הבריטים? יציאת מצרים עצמה הייתה יציאה גופנית אך המהלך השלם הוא גאולה. גאולה כוללת בתוך גם את היציאה הפיזית וגם את הגאולה הרוחנית. יציאת מצרים הפיזית היתה בעצם היום הזה, לאור השמש. בלילה הייתה הגאולה הרוחנית ואכלו קרבן פסח עם המשפחה: גאולה תרבותית ורוחנית. גאולה תרבותית ורוחנית – גאולה מתרבות מצרים. השה שהיה מקודש בעיני המצרים, נשחט לעיניהם והם לא הגיבו. מרחנו את הדם על המשקוף והתנתקנו מהתרבות המצרית.

• מעשה ברבי אליעזר… מה מיוחד בסיפור הזה?

1. להראות שאפילו כולנו חכמים כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה, חובה עלינו לספר ביציאת מצרים.
2. האדמור מאוז'ורוב מסביר שכל חמשת החכמים שנטלו חלק בסיפור, היו שייכים למגזרים שלא נשתעבדו ביציאת מצרים, ובכל זאת הם היו חייבים בסיפור יציאת מצרים.  ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' אלעזר בן עזריה ור' טרפון היו כוהנים. ר' יהושע  היה לוי. כידוע שבט לוי לא היה משועבד. ר' עקיבא –  היה בן של גרים וגם לא היה משועבד.

• ההבדל בין חכם לרשע

1. ה' אלוקינו. החכם כולל עצמו עם הכלל.
2. החכם "שואל" "כי ישאלך". הרשע "אומר" "כי יאמרו".

חכם: "כי ישאלך" – תסבירו לי. ואז מסבירים לו (עד) אין מפטירין…

רשע: "כי יאמרו אליכם בניכם" – מה זה? תפסיקו! מי צריך את זה?

3. בניכם – הרשעים מתאגדים יחד ובאים בהתרסה במרד. החכם שואל כיחיד.

• מדוע משה לא מוזכר בהגדה

1. בא להגיש שהקב"ה בעצמו הוא הגאול. אני ולא מלאך אני ולא שרף… לכן משה לא מופיע. (מופיע רק ב-"ויאמינו בה' ובמשה עבדו").
2. במעשה הבורא אין לצרף אדם – בגלל השחיקה באמונה.

טראמפ – מאז כורש מלך פרס לא היה שליט כזה – ירושלים שלכם. קחו.

אעביר את השגרירות לירושלים, אבוא אליה ביום העצמאות… האם טראמפ משוגע?

הרומאים כבשו ושינו את השם, יוונים, ארם, אשורים, בבלים, ממלוכים, צלבנים, עותמאנים, בריטים. כולם גם עכשיו רוצים אותה. האם טראמפ שונה מאחרים. לא ולא. אנו מאמינים ש"לב מלכים ושרים ביד ה". מה שקורה כאן זו התגלות אלוקית. כל יציאת מצרים – מעשה אלוקי. כדי לחזק את האמונה לא נזכיר את השליח.

3. ביום – היציאה הפיזית, משה. בלילה – הניתוק תרבותי – אלוקים.

• "וימררו את חייהם" טעמי המקרא הם "קדמא ואזלא"

הרב שלמה קלוגר שהיה  רב של ברוד באוקראינה נכנס בשבת הגדול לבית הכנסת לדרוש. פגש אותו יהודי והקשה. הטעמים קדמא ואזלא (להתקדם וללכת) מבטאים שמחה ואילו התוכן, וימררו את חייהם מבטא עצבות.

ענה הרבה: בני ישראל היו צריכים לעבוד במצרים ארבע מאות שנה, אבל בגלל שעבדו קשה וסבלו, ה' עשה חשבון שהעבודה ב-210 שנה היא כמו של 400 שנה, לכן אנו שמחים.

הקב"ה חישב את ה"קץ":  190 שנה שירדו מ 400 שנה. הגימטריא של  קדמא ואזלא היא 190.

• ארמי אובד אבי – מה לו וליציאת מצרים?

גלות – לא אצל לבן. מה עושה לבן במקרא ביכורים?   ה' אמר לאברהם: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. לאו דוקא מצרים. אם יעקב היה נשאר אצל לבן, השעבוד היה אצלו והוא היה עוקר את הכל. לכן ה' אמר ללבן בחלום: תן ליעקב ללכת.