פסח - "לכם" "אתכם"

שני הבנים – החכם והרשע, בולטים בשאלותיהם בהשוואה ל"תם" ו"שאינו יודע לשאול". הן הבן החכם והן הבן הרשע, שואלים כמעט שאלה זהה אך בניסוח שונה. ניסוח השאלה מבטא את השקפת עולמו של השואל.

ידוע לנו הוויכוח לגבי "יהודה ושומרון". ישנם יהודים המכנים אותם שטחים "משוחררים", ויש המכנים "כבושים". על פי הניסוח אנו יודעים לאיזה צד פוליטי משתייך כל אחד מהם.

גם החכם וגם הרשע מצטיינים בניסוח, ושתי מילים מאפיינות אותם: החכם אומר "אתכם" והרשע אומר "לכם".

לכאורה שתי מילים דומות, אך הרשע בשאלתו מדגיש את ההבדל בינו לבין האחרים "הוציא את עצמו מן הכלל". החכם אומר "אתכם" – מדגיש את הרצון להבין כאילו הוא אחד מאתנו, מנסה להבין ולקיים מתוך עשייה, כפי שנאמר: "נעשה ונשמע".

באותיות "לכם" ו"אתכם" ישנו עניין המבטא את השקפת העולם היהודית לעומת החילונית. האותיות "לכם" הן אותיות כ.ל.מ. המופיעות יחד ומתרכזות באמצע הא"ב תוך ניתוק ממה שקדם לו וממה שיופיע אחר כך.

זוהי בעצם השקפת עולם חילונית – הרואה את ההתמקדות העכשווית בפרק זמן קצר, ולמעשה מנתקת את האדם מההיסטוריה של עמו. "אכול היום כי מחר…" בעוד היהודי המאמין מתחיל ב – "א" מגיע לחיי היום יום "כ. מ." וחושב על הסוף – "ת".

לכן אנו אומרים בסדר "לשנה הבאה…" גם לעתיד. בכל דבר מחוייבים אנו לזכור את ראשיתנו: את יציאת מצרים, את האבות ואת הניסים, לחיות את חיי היום יום ולחשוב על המחר.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה