פסח תש"פ: להתכונן ל"יזכור"

*להתכונן כבר  עכשיו  ל"יזכור " בשביעי של פסח!*

פסח הוא חג המשפחה, מקום המשפחה הוא מרכזי בחגיגות חג זה.  השנה  יש הרגשה קשה עבור רבים מאנשים. לא היה לנו ליל הסדר עם המשפחה המורחבת. לא נקיים את הביקורים הרגילים במשפחה בחול המועד. וביום האחרון של פסח – החלק המרגש של התפילה בציבור כשאנחנו נזכרים באבותינו ואומרים שיזכור לא יתנהל  באותה צורה כרגיל . אצל רבים  כבר מרגישים  חלל בחיינו ביודעים שלא יתאפשר לומר תפילת יזכור בצוותא בבית הכנסת. אכן, אנו עשויים להרגיש שאנחנו נכשלים  ומאכזבים את אלה שזיכרונם צריך להיות במיוחד במודעתנו במהלך החג.

למען האמת, אנו יכולים לכבד מנהג של יזכור ולספק מענה הולם  לזיכרונם של אלה שאינם כאן אייתנו עוד.  עלינו לזכור שתפילת היזכור יכולה להיאמר ביחידות בבית למרות שאנחנו עלולים להרגיש שזה לא אותו הדבר כמו להגיד את זה ברוב עם בבית הכנסת. בנוסף, תפילת היזכור משנית למעשים הטובים שיבוצעו למען הזיכרון של אלו שאנו מזכירים

למרות שאנשים רבים רואים את תפילת היזכור כדבר החשוב ביותר כראשונית עם הצדקה כאשר מדובר במציאות, ההיפך הוא הנכון למעשה תפילת היזכור היא חסרת משמעות, אם לא מעניקים צדקה(בעבור שאני נותן צדקה בעבורו)

וירוס הקורונה מחייב אותנו לעשות חסד. להתרחק מאחרים לא רק כדי להגן על עצמנו אלא כדי להגן על הקהילה

אבל גם שאנו סגורים בבית יש לנו כל כך הרבה הזדמנויות לעסוק בחסד  יש כל כך הרבה האנשים בודדים שמשוועים לקשר עם קול מלטף מעודד ! זה כל כך קל היום  אפשר להתקשר דרך הזום (לא ח"ו בשבת או חג ) ובכל מני דרכים אחרות  לדאוג שהבודד לא ירגיש לבד, ואם ביכולתנו לצאת  אפשר  לעזור בלהביא אוכל לזקנים ובודדים ועוד הרבה  מעשה חסד שיכולים לעשות לזכות  הנפטרים !

דווקא השנה כאשר יש שינוי בדרך ה"יזכור" שלנו יש מקום  ללמוד מה החשוב בכל המעמד של יזכור ולהדגיש  את קיום העיקר ולא תפילת יזכור בציבור.

באחד מימי הזיכרון של אביו, בא רבי ישראל, כרגיל, לבית הכנסת, להתפלל ולומר קדיש. בין המתפללים, היה אדם אחד, שגם לו חל באותו זמן יום הזיכרון לבתו, רבי ישראל היה מקפיד, שלא יאמרו שני אנשים יחד את הקדיש  ונהגו שם לפי הוראותיו אלה. ר' ישראל הרגיש שאותו איש מצטער מאד, שלא תהיה לו הזדמנות לומר קדיש לעילוי נשמת בתו, באשר זכותו נדחית מפני זכותו של ר' ישראל. רבי ישראל ניגש אליו ואמר לו בחיוך: "יאמר נא מר את הקדיש". כשהקהל תמה על מעשהו זה, שהוא מוותר על זכותו ועל כבוד אביו שחייב עליו מצד הדין, הסביר להם רבי ישראל, שגדולה זכותה של גמילות חסדים עם אדם מישראל – מזכות הקדיש!

יש צורך בכל כך  הרבה גמילת חסדים במיוחד השנה  בו נזכור השנה שנאמר יזכור בבית שגדולה זכותה של גמילות חסדים עם אדם מישראל !

ומעשים טובים  שלנו יהיו מליצי יושר לפני הקב"ה

*מועדים לשמחה*

 

כתיבת תגובה