"איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי " (ויקרא י"ט, ג)
התורה קובעת כי חייב אדם לכבד את הוריו וכן לשמור את השבת. מדוע התורה משווה את כבוד ההורים לשמירת השבת?
אמנם ייתכנו כמה תשובות לשאלה זו (ראה רש"י).
כשמדובר בשמירת שבת גם אם אדם עסוק יתר על המידה, חלילה לא יחלל את השבת. כשמגיע זמן כניסת שבת לא ניתן לומר: "עוד חמש דקות" או "אעשה עבודה זו מאוחר יותר". באותה מידה צריכים אנו לכבד את הורינו. אין זה משנה כמה עסוק האדם, חייב הוא למצוא את הזמן כדי לספק להוריו כל צרכם ולכבדם.
כל אדם חייב ליישם תובנה זו, ולעשות את ההגבלה בין שבת להוריו. כשם שחייב לסיים את כל ההכנות לפני שבת, לשים כל עיסוקיו בצד ולקבל שבת, כך ימצא את הזמן וישים הכל בצד כדי לכבד את הוריו, יתייחס אליהם כאילו השבת בפתח ויקדיש את הזמן באופן בלעדי להם כאשר כל יתר עניניו ועיסוקיו ישים בצד.
לגבי כיבוד אב ואם כתוב בתורה שיש שכר: למען יאריכון ימיך על האדמה.
בדרך כלל לא מובא בתורה שכר בקיום מצוות, מה המשמעות של ההבטחה למען יאריכון ימיך? יתכן מאוד שיש בזה הבטחה של הקב"ה שכל זמן שאתה משקיע בהוריך, לא יהיה זה זמן שבזבזת לריק, אלא יוחזר לך הזמן שהשקעת בהורים.
אחת מהסיבות שאנשים לא מכבדים את הוריהם ומוצאים בזה קושי הינה ההרגשה שהוריהם נוטלים מזמנם.
כשהינך ילד הוריך מכתיבים לך מה לעשות בזמנך. כיום שההורים מאריכים ימים, הינם הופכים לנטל על הילדים וזהו קושי ומעמסה, לכן התורה באה ואומרת לא לראות בזה קושי, כאילו שה' אומר לנו: "אני אחזיר לכם את הזמן שנתתם להוריכם, בזה שאני מאריך את הימים".
שחמט דיגיטל