פרשת בא-להחזיר אור
"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות י"ב,ב')
בפרשת בא אנו קוראים על המצווה הראשונה שניתנה לעמ"י כשהיו עבדים במצרים: "החודש הזה הוא לכם ראש חודשים". בחירת מצווה זו כראשונה לעם של עבדים לפני שנגאלו מארץ מצרים הינה בחירה שדרוש לה הסבר. היינו מצפים שהמצווה הראשונה תעסוק בענייני בין אדם לחברו – כגון: ערכיות האדם, מוסריות, מצווה נגד אכזריות, אך לא כך אלא – זוהי מצווה המלמדת אותנו להתייחס לחידוש החודשים ע"י הירח שהוא בסיסו של כל חודש. ונוסף ע"כ שחודש ניסן יהיה החודש הראשון, יש להבין מדוע נבחר דווקא הירח כבסיס לחשבון השנתי?
לירח אין אור משל עצמו אלא מהאור שהשמש מקרינה עליו. עניין זה נכון לגבי כל הפעילות האנושית אנו יכולים להאיר וליהנות מן החיים רק אם אנו מחזירים לאחרים אור . אחת הסיבות העיקריות שתרבויות ועמים אינם מוסריים היא משום שאינם יודעים לעשות שימוש נכון בזמן שברשותם. לא ניתן לבסס מוסריות על רשימה של איסורים. ההבדל בין עבד לאיש חופשי הינו – יכולת לשלוט בזמן, אך חרות וחופשיות לא מספיקה, יש לקדש את הדברים הנעשים בחיי היום יום. כל מעשינו צריכים להיות בעלי משמעות, החזרה של אור, שאם לא כן כל מעשה יהיה בעל קושי גדול שיביא לידי שיעמום ובטלה ואי מוסריות. ולכן כל אחד ישאל עצמו: האם במעשיו הוא מחזיר אור?