פרשת בהעלותך – לשמוע בעצת היצר הטוב

"ויעש כן אהרון"

כאשר משה אמר לאהרון להדליק את המנורה כתוב "ויעש כן אהרון". מילים אלו דורשות הסבר, האם אהרון היה יכול לעשות אחרת? אחרי שמשה אמר לאהרון בשם הבורא לעשות משהו, האם אפשר שאהרון ישנה ממה שנאמר לו? נראה שלא. אם כן – למה התורה טורחת לציין שאהרון אכן ביצע את המוטל עליו? רש"י מסביר 'להגיד שבחו של אהרון שלא שינה'. הלא אם משה היה יורד מהשמים ואומר לנו משהו, היינו בודאי מצייתים. בודאי ובודאי שאהרון עשה כפי שצווה.

אולי התורה רוצה לתאר לנו את כוחו של יצר הרע. ההנחה שמונחת בבסיס השאלה היא שאם משה היה אומר לנו לעשות משהו, בודאי היינו עושים. יכול להיות שהנחה זו לא נכונה. יכול להיות שאם משה היה אומר לנו באמת לא היינו עושים. אנחנו, כבני אדם, הרבה פעמים מרגישים שאנחנו יודעים הכול ויודעים יותר טוב. לכן, גם אם משה רבינו היה אומר לנו מסר מה', יתכן שהיינו עושים את זה בדרך אחרת משום שאנחנו הבנו את זה אחרת. הלוא זה טבע האדם – הולך לרופא לבקש תרופה, הרופא אמר לו מה לעשות אבל היהודי חושב שהוא יודע יותר טוב. או שהולך לעורך דין לקבל ייעוץ ולאו דווקא מקבל את הייעוץ שהעורך דין ייעץ כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב.

עובדה, שהיו במדבר הרבה מבני ישראל שלא שמעו אל משה – הערב רב רצו בשר במקום מן וכן היו המתאוננים. הכל ראו את הניסים והמופתים שעשה ה' אבל בכל זאת, טבע האדם שהוא חושב שהוא יודע יותר טוב. יותר טוב ממשה וחס ושלום יותר מהבורא בעצמו.

תמיד היצר הרע יכול לתת לנו סיבות למה לא לשמוע למצוות ולמה כן לשמוע לעצמנו.

כתיבת תגובה