"וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן–בַּיּוֹם הַהוּא".
(ט,ז) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ט,ו)
" … מגלגלין זכות על ידי זכאי…ראויה היתה פרשת פסח שני ליאמר, אילולא עמדו טמאים. ראויה היתה פרשת נחלות ליאמר, אילולא עמדו בנות צלפחד . " (מסכתות קטנות, שמחות).
יש קושי בפסוקים שמספרים על האנשים שבאו למשה בעניין טומאתם ולכן לא יכלו להקריב את קרבן פסח.
בפסוק הראשון כתוב: "ויקרבו לפני משה ולפני אהרון", ולאחר מכן כתוב: "ויאמרו אליו", לכאורה קודם דיברו גם למשה וגם לאהרון אם כן מדוע לאחר מכן נכתב "ויאמרו אליו" – רק למשה?
ישנה שאלה נוספת, רש"י מצטט חז"ל שפרשה זו נאמרה ע"י אנשים אלו שמגלגלין עליהם זכות ע"י זכאי, וכך גם בגמרא (מסכת בבא בתרא פרק יש נוהלין) וכן במקרה של בנות צלופחד שנגשו למשה בפרשת הנחלות. אומר רש"י כדאי שתאמר פרשה זו על ידם שמגלגלין זכות ע"י זכאי. לכאורה בבנות צלופחד מוזכר מי אלו האנשים, אך בפרשת פסח שני לא מוזכר מי אלו האנשים אם כן כיצד ניתן לומר שמגלגלין זכות ע"י זכאי?
אם נדע מי היו האנשים הטמאים שניגשו אל משה ואהרון אולי נמצא תשובה לשאלה הראשונה. האנשים שהיו טמאים היו אלו שהובילו את עצמות יוסף דרך המדבר . משה התעסק עם עצמות יוסף לפני שיצאו בני ישראל ממצרים וחז"ל מפארים אותו "כחכם לב ייקח מצוות" שהעדיף להתעסק במצווה עם עצמות יוסף מלהיות עסוק בלקיחת כסף וזהב מהמצרים. כעת נבין מדוע פנו דווקא למשה, לאדם שעסק במצווה ולכן לא היה יכול להתעסק עם צבירת רכוש מהמצרים שהוא יבין אותם, שהתעסקו במצווה וכעת אינם יכולים להביא את קרבן הפסח.
כוונתם היתה: שאתה משה צריך להבין אותנו, כי הסיבה להיותנו טמאים היא כיוון שהתעסקנו בארונו של יוסף, ולכן אמרו למה נגרע והדברים מאירים.
וביאור הדברים על השאלה השניה: אם היה מוזכר שמם של האנשים היינו מבינים שהם אמנם היו אנשים מיוחדים שלא רצו לוותר על מצווה. באה התורה לומר לנו שלא נחשוב שמדובר דווקא באנשים משכמם ומעלה, אלא התורה הדגישה אנשים, שהם עמך פשוטי העם, וגם הם היו מדקדקים במצוות, לכן לא הוזכרו שמותם. שקיום מצוות והתלהבות בקיומם אינה נחלתם של יחידים, אלא של כלל ישראל.
שחמט דיגיטל