היזהרו מנחשים!
הנחש היה בעל לשון הרע הראשון. הוא סיפר לחווה כי ה' לא נתן לה לאכול מן העץ הדעת כדיי למנוע ממנה האפשרות ליצור עולמות בדיוק כמו ה' עצמו.
חז"ל משווים את בעל לשון הרע אל נחש. אנשים שמרכלים רכילות הם לפעמים אנשים פופולריים מאוד, כאשר הם מושכים קהל רב לשמוע את השטויות שלהם. אולם הפופולאריות שלהם לא מחזיק מעמד. בסוף היום בזים להם כמו שבזים לנחש. כולם מפחדים מהם, שמא הם יהפכו לנושא השיחה הבאה של הרכלן . אבל אתה לא יכול לקבל את זה בשני הכיוונים. אנחנו בורחים מן הנחש, מפחדים שהוא ינחש וירעיל אותנו. אנחנו צריכים להשתמש באותו טקטיקה עם הרכלן בעל לשון הרע ולא להסתובב לידו כדי ליהנות מסיפורים שלו. לשון הרע נראה כמו כיף אבל זה רעל. חוץ מזה אתה אף פעם לא יודע מתי הרכלן ינשוך אותך.
הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת… זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ דברים[כד ח-ט]
הרמב"ן כתב, "ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש כמו זכור את יום השבת לקדשו, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, זכור את אשר עשה לך עמלק, כולם מצוות, אם כן גם זה כמותם, והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצווה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה שלא דיברה אלא באחיה גמול נפשה אשר אהבתו כנפשה ולא דיברה לפניו שיבוש ולא בפני רבים רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה וכל מעשיה הטובים לא הועילוה, גם אתה אם תשב באחיך תדבר בבן אמך תיתן דופי לא תנצל" עכ"ל.
הרמב"ן וראשונים אחרים, מנו בין מנין מצוות עשה בתורה מצווה לזכור ולומר בפה בכל יום מה עשתה מרים ואיך ה' העניש אותה משום שהיא דיברה על אחיה משה. החפץ חיים בשער תבונה פרק י"ב כותב שקיום מצווה זו יכול לחסוך מאדם עבירה של לשון הרע. אבל חשוב לא רק לומר את הפסוק, אומר החפץ חיים, צריך לחשוב על האירוע של מרים כדי שלאמירת הפסוק תהיה השפעה.
ספר שמירת הלשון ח"א – שער התבונה – פרק יב:
הֲרֵי דִּרְצוֹן הַתּוֹרָה שֶׁנִּזְכֹּר אֶת גֹּדֶל עֹנֶשׁ עָוֹן הַמַּר בַּלֵּב וְגַם בַּפֶּה, כְּדֵי לְהוֹעִיל לְנַפְשׁוֹתֵינוּ בָּזֶה.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן בְּמִצְוָה ז' מִמִּצְוֹתָיו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר בַּפֶּה וּלְהָשִׁיב אֶל לִבֵּנוּ,
מַה שֶּׁעָשָׂה ה' יִתְעַלֶּה לְמִרְיָם כְּשֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, עִם הֱיוֹתָהּ נְבִיאָה, כְּדֵי שֶׁנִּתְרַחֵק מִלָּשׁוֹן הָרָע וְלֹא
נִהְיֶה מֵאֲשֶׁר נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (תְּהִלִּים נ' כ'), "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן_דֹּפִי". עַד כָּאן
לְשׁוֹנוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת זְכִירַת הָאִסּוּר וְגֹדֶל עָנְשׁוֹ מֵבִיא לִידֵי שְׁמִירָה מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁזְּכִירָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה
מְבִיאָה לִידֵי קִיּוּמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר ט"ו מ'), "וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".
שחמט דיגיטל