פרשת בראשית: רומנטיקה בתורה/היחס הנכון לאישה

פרשת בראשית נותנת לנו רמזים על האופי הנכון של חיי נישואין. כתוב על כך שהאישה תהיה "עזר כנגדו", אחרי הסיפור עם עץ הדעת כתוב "והוא ימשול בך". אבל יש גם פסוק שמתאר איך היו חיי הנישואים של אדם וחוה, הלכה למעשה. לדעתי, זה הפסוק הכי רומנטי בתורה עם המסר הכי חשוב לחיי נישואין תקינים.

אדם וחוה חיו במציאות אידיאלית. יש להם כל מה שהם צריכים, לא חסר להם דבר. מה להגיד? גן עדן. קרה מה שקרה, הם אכלו מעץ הדעת ועולמם השתנה לבלי הכר. חייהם השתנו באופן קיצוני שאי אפשר לתאר – "בזיעת אפיך תאכל לחם", "וישלחהו ה' אלקים מגן עדן", "בעצב תלדי בנים" וכל הדברים האלה שקרו בגלל אותו חטא. הקב"ה אומר לאדם הראשון: "כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ … ארורה האדמה בעבורך".

כל הירידה הנוראה הזאת התגלגלה בגלל מעשה של חולשה מצד האישה. איזה נישואים של היום היו יכולים לשרוד משבר כזה?! האדם שמע בקול אשתו. איזו תגובה הייתה לכל איש נשוי נורמלי במצב כזה בו עמד אדם הראשון?!

באותה פרשה בה מסופר על השינויים החדים שקרו לזוג הראשון, בגלל שאכלו מעץ הדעת, ממשיך הכתוב ומספר לנו: "ויקרא האדם לאשתו חוה כי היא הייתה אם כל חי" (בראשית ג', כ'). אדם הראשון נתן לאישתו את השם חוה משום שהיא אם כל חי. איזה שם יפה! אם כל חי! למה לא אם כל מוות? הרי, מתוך שניהם בעולם, זו היא שגרמה לכל הקלקול הזה? אבל לא! אדם הראשון לא נותן דעתו על טעויות העבר אלא על הפוטנציאל העתידי העצום הגלום בה. זה מה שהתורה רוצה להדגיש לנו, איך אדם הראשון מתייחס לאשתו. מהו היחס הנכון שעל הבעל לתת לאשתו. למרות שהיא עשתה טעויות, עם תוצאות חמורות, למרות זאת הוא לא מתעכב על זה אלא מתמקד בטוב שבה, במה שמיוחד בה. לא על מה שהיא עשתה בעבר אלא על האפשרויות לעתיד.

האם יש פסוק יותר רומנטי בתורה? האם יש מסר יותר משמעותי לבעל שעליו ללמוד איך להתייחס לאשתו?!

הכתוב, מיד אחר כך, מספר לנו שה' עשה לאדם וחוה כותנות עור. פרשנים שואלים: מה הקשר בין הנושאים? כותנות העור הם הגנה של הגוף. אולי הכתוב רוצה ללמד אותנו שה' הגן על אדם וחוה מכיוון שאדם הגן על אשתו.

ה' מנהיג את העולם בדרך של מידה כנגד מידה והתורה מלמדת אותנו שבחיי הנישואין בני הזוג צריכים גם לנהוג כך – מה שנותנים מקבלים בחזרה.