פרשת בשלח – אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דַּלָטוֹרְיָה (דברי מלשינות) עַל יִשְׂרָאֵל.על תומכי המסתננים ​

אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דַּלָטוֹרְיָה (דברי מלשינות) עַל יִשְׂרָאֵל.
על תומכי המסתננים 

בתקשורת של השבוע האחרון מתבצעות השוואות בין מאמצי הממשלה להוציא מסתננים מישראל לבין השואה הנוראה. הקשר היחיד לשואה הוא השימוש בכלל שהתווה התעמולן של הנאציים, גבלס ימח שמו וזכרו ,שלימד ושינן את האמרות: "ככל שהשקר גדול, בוטה וגס יותר, כך הוא נאמן יותר על הציבור ויאמינו בו יותר אנשים". ו"אם תחזור ותשנן שקר מספיק פעמים הוא יהפוך לאמת"

נאמנים עלי דברי הממשלה שמדינת ישראל לא מגרשת אנשים שהם בעלי מעמד של "פליטים" לפי הדין הבינלאומי. כנגד המאמצים של הממשלה הוגשה עתירה לבג"צ. בג"צ דן בעתירה ואישר את פעולות הממשלה.
אלו המשווים בין פעולות הנאצים הארורים בתקופת השואה ובין מדיניותה של מדינת ישראל, למעשה עושים השוואה בן הממשל והשופטים של הרייך השלישי ושל הממשל והשופטים של היום !
יש גורמים עם הרבה אמצעים וכסף שמקדמים ומייצרים את ה"פייק ניוז" בענין המסתננים וכידוע "השוחד יעוור עיני חכמים"!
אלו המקדמים קמפיינים בענין זה נגד מדיניות הממשלה, מוציאים לעז על עם ישראל. הקמפיינים מדמים את שתיקתם של אומות העולם בתקופת השואה, לשתיקה כביכול של אזרחי ישראל שאינם מוחים על ה'גירוש'.
מפרשתנו אנו למדים כמה גדול העוון של הוצאת לעז על עם ישראל.
הקב"ה באמצעות הנהגתו של משה רבנו עשה לעם ישראל שרשרת של ניסים גלויים ונסתרים: בקיעת ים סוף, המתקת המים במרה, ירידת לחם מן השמים – שפע של נסים עושה ה' לישראל בהנהגת משה רבנו ביציאת מצרים. לכאורה, במקום שעם ישראל יכיר טובה לקב"ה ולמשה העם בוחר להתלונן. וכך נאמר: "וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר" (שמות טז,ב). בצימאונו למים מתלונן העם – "וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה… למה זה העליתָנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא" (שמות יז, ב, ד). משה רבנו, המנהיג הדגול והענוותן, מאבד את סבלנותו: "ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה, עוד מעט וסקלֻני" (שמות יז, ד). הקב"ה מנחה אותו: "עבור לפני העם… ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך… והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה" (שמות יז, ה-ו).
רש"י, בעקבות המדרש (תנחומא בשלח) תוהה על פשר המילים "עבור לפני העם". מה צורך יש בתוספת הזו. ומסביר רש"י: "'עבור לפני העם' וראה אם יסקלוך למה הוצאת לעז על בניי?" משה רבינו ננזף על ידי הקדוש ברוך הוא על שהוציא לעז על בני ישראל. גם כאשר עם ישראל מתנהג ככפוי טובה, הקדוש ברוך הוא כאב רחמן כועס כאשר מוציאים לעז על בניו.
כמה זהירים צריכים להיות לא להוציא לעז על בני ישראל גם משה רבינו שנבחר ע"י הקב"ה להנהיג עם ישראל, המנהיג שכה אהב את עם ישראל ובכל זאת על ביקורת קטנה שהייתה לו על עם ישראל, ביקורת טבעית ואנושית, הוא "ננזף" על ידי הקדוש ברוך הוא.
קל וחומר ישראל בני זמנינו צריכים להיזהר בכך. אנו הרי יודעים שאויבנו שמחים ומצפים לכל לעז על עם ישראל. כל מילה של ביקורת פנימית מקבלת תמיכה משונאי ישראל בכל העולם שלא מרפים לרגע מלהוציא לעז ולהפוך את העם הנבחר לעם ככל העמים ואולי אף גרוע מכך.
רַ' אַבָּהוּ וְרֵישׁ לָקִישׁ נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁל קֵיסָרִין, אָמַר לוֹ אַבָּהוּ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מָה לָנוּ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לִמְדִינָה שֶׁל (יהודים א.ש.ו) מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים? יָרַד רֵישׁ לָקִישׁ מֵחֲמוֹרוֹ, כִּנֵּס(אסף) חוֹל וְנָתַן בְּפִיו (של ר' אבהו). אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בְּמִי שֶׁאוֹמֵר דַּלָטוֹרְיָה עַל יִשְׂרָאֵל. (מדרש שיר השירים רבה, פרשה א, דרשה ו)

שבת שלום הרב אליעזר שמחה ווייס