הקב"ה מתזמר את חיינו
"וַיַּסֵּב אֱלֹקים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות בשלח פרק י"ג, י"ח)
מהו ויסב? שהיה לו לומר וינחם אלקים כמו שהתחיל ולא נחם (פירוש מהרז״ו על שמות רבה).
וַיַּסֵּב אֱלֹקים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹקים. מדרש רבה ( שמות רבה פרשת בשלח פרק י"ג, י"ח)
המדרש על הפסוק:" וַיַּסֵּב אֱלֹקים אֶת הָעָם" מעיר: "אפילו עני שבישראל לא יאכל (בליל הסדר) עד שיסב".
מה הקשר בין השאלה שנשאלת לגבי השימוש במילה "ויסב" לתשובת המדרש, שעני שבישראל צריך להסב בליל הסדר?
הרב י"ב סולובייצ'יק הסביר בפירושו על הפרשה שאין מדובר כאן רק במשחק מילים "ויסב" ביציאת מצרים ו"הסבה" ע"י העני בליל הסדר.
אדם עני, באופן טבעי לא ירגיש כמו אדם חופשי בליל הסדר, הוא יהיה טרוד בדאגה מה יאכל ביום שלמחרת, הדרך שבה הוא יכול להגיע לתחושת חירות ולחוש בן חורין, היא רק כאשר הוא מבין שהקב"ה הוא המנצח על הדברים. כאשר הוא מפנים שכל מה שמגיע מלמעלה הוא, גם אם לעיתים הקב"ה עושה זאת בדרך מסובבת ועקיפה, כפי שעשה לבני ישראל בזמן צאתם מארץ מצרים ומסעם אל הארץ המובטחת, הוא זה אשר מתזמר את חיינו.
האפשרות של העני לקיים "הסבה" היא באמצעות "ויסב".
אנו לא נבין מדוע הקב"ה נוהג כפי שנוהג כלפי העני, אולם גם העני וגם אנו יכולים להתנחם בעובדה שיש לקב"ה תכנית שהיא הטובה ביותר עבור אותו האדם.
לכולנו יש שינויים ומהפכים בחיינו, עליות ומורדות. גם אם אנו מרגישים למטה אנו צריכים לזכור את הדרך העקיפה בה הוליך הקב"ה את בני ישראל בצאתם ממצרים. יש קשר בין "ויסב" לסיבת הדברים.
אפילו אם אנו בתקופה של "ויסב" – בלבול והליכה סחור סחור, אנו צריכים להביט קדימה אל עבר סיבת הסיבות, הנהגת הקב"ה. בסוף הדרך יגיע המהפך הצפוי וכך נחוש כולנו הרגשת חירות אמיתית.
*הרב אליעזר שמחה ווייס*
*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*
שחמט דיגיטל