פרשת בשלח - ה' כאדון הרפואה
"כי אני ה' רופאך" (שמות ט"ו, כ"ו)
בפסוק זה מתואר ה' כאדון הרפואה. כינוייו הרבים מספקים לנו הבנה לטיבו, במיוחד ביחסו לבני אדם, ותאור זה של ה' כרופא מציע לנו את סוג היחסים הצריכים להיות בין אדם לה'.
היחס בין הרופא למטופל מושתת על הבנות בסיסיות. המטופל מבין ללא ספק שהרופא דואג לבריאותו התקינה ביותר. באותה מידה אנו צריכים להאמין ולבטוח שה' משגיח עלינו לטובתינו. המטופל מקבל ללא היסוס את טיפולו של הרופא ובולע תרופות אף כאשר אין לו היכולת להבין פעילותן, והן יכולות להיות לא נעימות ומרירות, ובכל זאת המטופל מבין שיש להן ערך תרופתי. באותה מידה ה' נותן לנו מירשם לטיפולינו: התורה, מצוות, כשרות, תפילות ועוד, שהם מרפאים למרות שאין אנו יכולים לתפוס לגמרי את משמעותם הפנימית ודרך פעולתם. גם למקרים של צער, כאב ודאגה יש הצדקה למרות מרירותם ואי נעימותם, רק שהם במישור מעל הבנתנו.
המטופל אינו שואל על יכולת ההבנה והשיפוט של הרופא, הנובעת ממקצועיותו ונסיונו. באותה מידה עלינו לכופף את הבנתנו ורצוננו, בהבנתנו שלה' החכמה העליונה. וזה צריך להיות האידיאל שלנו- לקבל עלינו את ההשגחה העליונה, צדקתה וחכמתה.
שחמט דיגיטל