פרשת ויגש "עימו אנוכי בצרה"(תהילים צ"א)
"עימו אנוכי בצרה"(תהילים צ"א)
לפעמים, התמיכה החשובה לאין ערוך בשני, נעשית,כאשר עומדים לצידו בעת צרה, ולא נוטשים אותו כאשר הוא פגוע .סולידריות, תמיכה,ועמידה לצדו, מדברים יותר ממילים!
אפשר לתמוך בנפגע באופן מילולי,אבל להיות לצדו,להחזיק אותו,לחבק אותו,כאשר הוא מרגיש פגוע. לא לנטוש אותו,כאשר הוא מזדקק לך לעזרה, זו גדולה מכל מה שמילים יכולות להביע!
בנימין היה מבוהל מאוד. יוסף גזר עליו עבדות, באומרו ש"האיש" שבידו נמצא הגביע הגנוב, הוא יהיה העבד, ואחיו יחזרו לביתם.
בנימין נשאר לבד,פגוע,מפחד, בודד,מרגיש אבוד. ואז יהודה יוצא להגנתו, ופונה ליוסף עם נאום הכי מרגש, הכי רהוט ועוצמתי שיכול להיות. יהודה לא ידע, אבל רוב הדברים שהוא אמר,היו ידועים ליוסף,והוא לא חידש לו הרבה. יוסף שמר על חזותו הקרירה כלפי אחיו כבר זמן רב, אבל משהו בנאומו של יהודה גרם לו סוף סוף להישבר.
יתכן מאוד,שלא מה שיהודה אמר השפיע על יוסף,אלא איך שהוא אמר מה שהוא אמר! למה הכוונה ?
כתוב :"ויגש אליו יהודה " בדרך כלל אנחנו מפרשים שיהודה ניגש אל יוסף כדי לטעון את טענותיו. אבל כמו ש"האברבנאל" ששירת בבתי מלוכה כתב, לא הייתה אפשרות שיהודה יגש אל יוסף. -"אין מדרך המוסר שיגש אדם הדיוט לדבר לאדון הארץ קרוב לאוזנו פניו בפניו, כאלו פיו על פיו "( אברבנאל בראשית מד:יח)
ובכל זאת כתוב שיהודה ניגש "אליו"! ליוסף ?! עיון בפסוקים, יכול להראות לנו פירוש אחר, שיהודה לא ניגש אל יוסף ! אם כן למי הוא ניגש ?
נעיין בפסוקים: "וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה-לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם. {ס} יח וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה."
כאשר כתוב ויגש אליו–מי הנושא? למי יהודה ניגש ?
יהודה ניגש אל האיש האחרון שמוזכר בפסוקים :" הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ" המוזכר בפסוק הקודם! הוא ניגש אל ההוא ש"יִהְיֶה-לִּי עָבֶד"! ומי זה? בנימין !
יהודה ניגש אל האח הקטן, השפוף,השבור, המפחד,שכל עולמו חרב עליו,שמרגיש חוסר תקוה, שמפחד שאחיו יעזבו אותו וישאירו אותו כעבד,ויעלו לשלום לאביהם !
יהודה ניגש אל אחיו הקטן בנימין וכורך את זרועו סביב כתפו. הוא נותן לבנימין ההרגשה שהוא לא בודד,לא לבד, שלא מפקירים אותו ! יהודה ניגש אל בנימין,מחזק,מלטף,מעודד אותו, ובסולידריות עם בנימין, מתוך עמדה של הגנה ודאגה ואחדות עם בנימין, הוא פונה לדבר עם יוסף בעודו לצידו של בנימין… "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו (אל בנימין )יְהוּדָה וַיֹּאמֶר (אל יוסף)בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי….."
לא דבריו של יהודה השפיעו על יוסף כל כך, אלא בעיקר דרך דיבורו, כאשר הוא מחזיק ומחזק כל הזמן את בנימין!
יהודה זכה למלכות,משום שהוא לא רק דיבר, הוא עשה! לא תמיכה בפה, אלא עשיה בעצמו!