פרשת ויצא – הפיוט "שלום עליכם" הנאמר בליל שבת​

 הפיוט "שלום עליכם" הנאמר בליל שבת

פרשיות השבוע מזכירים מלאכים: פרשתינו מדבר על מלאכים עולים ויורדים. המלאכים מלוים את יעקב אבינו בצאתו לחרן, ופוגשים אותו בשנית בשובו לארץ ישראל.

לפי הרמב"ם (מו"נ ח"ב, פרק ו', ופרק מ"ב) למלאכים אין מימד פיזים, אלא הם דמויות הנראות בחזון הנבואה. אך לעיתים הכוונה לכוחות טבעיים העושים את שליחותו של הבורא יתברך.

הרמב"ן בפירושו לתורה, בתחילת פרשת חיי שרה, מביא את דעת הרמב"ם, וחולק עליו. לפי הרמב"ן יש מלאכים עם נוכחות פיזית.

הפירושים השונים הללו, מתיחסים גם למלאכים שאנו קוראים עליהם בפרשתינו.

מפליא שאחד הפיוטים היותר מקובלים בבית היהודי הוא הפיוט הפותח במילים "שלום עליכם", ומהווה פניה למלאכים הבאים לביתנו. בדרך כלל אנחנו מייחסים למלאכים הופעות בעבר הרחוק, אך לא בהווה.

בתלמוד בבלי ברכות ס,ב: מופיע נוסח שהיה נהוג בעבר: "הנכנס לבית הכסא אומר… התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, שמרוני, שמרוני. עזרוני, עזרוני, המתינו לי עד שאכנס ואצא כי כן דרכם של בני אדם". אנשים נהגו לומר זאת.

הסיבה לתפילה זו, היא שישנם מלאכים, המלווים אדם קדוש בכל עת, כמו שכתוב: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהילים צא, יא), או כמו שמובא אצל יעקב: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". (מובא בטור או"ח סימן ג'). בבית יוסף ובשולחן ערוך (או"ח סי' ג', סעיף א) כתב שאיננו נוהגים לומר תפילה זו היום, מכיון שאין אנו חשובים, כדי שמלאכים ילוו אותנו.

אם כך, חוזרת השאלה, מדוע אנו פונים ואומרים שלום עליכם למלאכים בכניסת יום השבת ?

אכן לפי מנהגי ה"חתם סופר", לא אומרים את הפיוט "שלום עליכם" בליל שבת, משום שכיום לא נוהגים לומר את נוסח "התכבדו מכובדים" למלאכים.

—

רבי יעקב עמדין, בשו"ת שאילת יעבץ , התנגד לאמירת הפיוט "שלום עליכם" בנוסח הנהוג אצלנו.

הוא שאל מס' שאלות:

1.    איך מותר לפנות בבקשות למלאכים, הלא אסור להתפלל אלא לקב"ה בלבד ?

הגר"א נהג שלא אמר את הבית הפותח במילים: "ברכוני לשלום", בשל היותו בקשה מן המלאכים.

2.    איך אפשר לפנות אל המלאכים בבית הרביעי של הפיוט, ולומר: "צאתכם לשלום", כלומר: צאו מביתי ?

3.   מבחינה תחבירית, מהי משמעות התחילית מ"ם, במילה "ממלך מלכי המלכים".

למרות כל התמיהות הנ"ל, ברוב בתי ישראל, מקפידים לומר את הפיוט "שלום עליכם" בליל שבת.

וזאת למה ? משום שהפיוט "שלום עליכם" מהווה הבעה שלנו של כוחה של השבת, ואת ההערכה שלנו  לשבת.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מסביר שבימי החול איננו פונים למלאכים, וזאת משום במהלך השבוע, איננו נוהגים כיום להתעטר בתפילין כל היום, ולכן איננו מוחזקים שמלאכים מלווים אותנו.

אבל בשבת, השבת עצמה קרויה אות (מכילתא שמות יג, בבלי עירובין צו,א),  ולכן אנו זוכים שמלאכים מלווים כל אחד ואחד מאיתנו.

לפי דברי הרמב"ן שהובאו למעלה, המלאכים הם מלאכים ממש, ולכן העובדה שבאה השבת ואנחנו מלווים במלאכים, הופכת אותנו ואת היום הקדוש למשהו שונה ומיוחד.

גם לדעת הרמב"ם, יש לפרש את הרקע לאמירת הפיוט.

כל השבוע אדם מתמודד עם הכוחות והנטיות השונות שבתוכו. המצוות יוצרות כוחות והרגלים בטבעו של אדם, שהם בבחינת מלאכים. כל השבוע אדם מתמודד עם כוחות אלו: הטוב והרע שבתוכו.

אך בשבת אדם נח מהמלחמה השבועית – הוא מקבל כוחות טובים, והכוחות יישארו איתו.

כמו בפרשתינו, פרשת ויצא, המלאכים עולים ויורדים: "של ארץ ישראל עולים, ושל חו"ל יורדים".

כך גם בפיוט שלום עליכם, אנו מברכים לשלום את המלאכים של ימות החול, ומקבלים בשמחה את פניהם של מלאכי השבת, ואת הנשמה היתירה הנכנסת לגופנו.

אמנם אנחנו בני אדם ולא מלאכים: שהרי "לא ניתנה תורה למלאכי השרת" (בבלי שבת פח,ב ועוד מקומות). אבל יום אחד בשבוע אנו מרגישים שהמלאכים מלווים אותנו, וזה נותן עידוד להבא.