פרשת ויקרא – "חטאת הקהל הוא…"

האם להתערב בענייני אחרים?

האם זה  העסק שלנו? 

"חטאת הקהל הוא – וסמיך ליה אשר נשיא יחטא. לומר לך כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה מעלה עליו כאילו הוא חטא" (בעל הטורים על ויקרא פרק ד' כ"א – כ"ב).

"פרתו של  רבי אלעזר בן עזריה הייתה יוצאת ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים: גמרא… תנא לא שלו הייתה אלא של שכינתו הייתה ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו… כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו…" (תלמוד בבלי מסכת שבת דף נד: ב משנה).

"הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (ספר שמות פרק א' י'). 

"א"ר חייא בר אבא סימאי שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין. יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית" (תלמוד בבלי מסכת סוטה דף י"א א').

אנשים לא אוהבים להתערב בעניינים של "אחרים" ומעדיפים לשמור על פרופיל נמוך, לא למחות גם כשמבחינים במעשים לא הגונים. זו לא הדרך שהתורה מצפה מאתנו. התורה מצפה מאתנו להוכיח ולמחות בזולתו בעת הצורך.

בעל הטורים לומד מסר זה מסמיכות הפסוקים בפרשתנו:

"…חטאת הקהל הוא – אשר נשיא יחטא…" (פרק ד' כ"א – כ"ב). 

במאמרים רבים חז"ל מדגישים שבמידה וישנה אפשרות למחות על עבירה של השני עליו לעשות זאת, גם אם אין תוצאה מיידית למחאה. עצם המחאה מצביעה שכואב למוחה על העוול שנעשה ובזה הוא מקיים את חובתו כלפי עצמו וכלפי זולתו.

נשאלת  שאלה על דברי חז"ל: איוב ששתק כאשר שמע את התכנית הדרקונית של פרעה נגד עם ישראל ולא מחה, נידון בייסורים.

העצה לא הייתה שלו, הוא היה בדעת מיעוט ולא יכול היה להשפיע נגד קבלת התכנית האיוולת. אם כן, מדוע נידון בייסורים??? והיכן המידה כנגד מידה שהקב"ה מודד לאדם?

התשובה לכך היא:  איוב שתק מפני שסבר שמחאתו לא תועיל. על כן קיבל ייסורים, מידה כנגד מידה בכדי שיווכח ויראה אם גם בייסורים של עצמו יוכל לשתוק ולהבליג ולא לזעוק אף שאינו מועיל.

כשישנו כאב  האדם צועק מכאב גם כאשר צעקתו לא מסייעת לו. כמו כן, איוב היה מחוייב לזעוק ולמחות על הכאב של עם ישראל . עובדת שתיקתו מראה שלא הרגיש את הכאב של בני ישראל ועל זה נענש.

המאירי (ע"ז ד' א') כותב: "ראוי לו לאדם למחות במה שבידו למחות מן העבירות, וכל שיש בידו למחות ולא מיחה, אפילו קיים את כל התורה, הרי זה צדיק שאינו גמור,ומקבל את דינו".