פרשת ויקרא - סדר "בליל הסדר"
(ז) וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אֵשׁ–עַל-הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ. (ח) וְעָרְכוּ, בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵת הַנְּתָחִים, אֶת-הָרֹאשׁ וְאֶת-הַפָּדֶר–עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ.
(ז) וייתנון בני אהרון כהנא, אישתא–על מדבחא; ויסדרון אעיא, על אישתא. (ח) ויסדרון, בני אהרון כהניא, ית אבריא, ית רישא וית תרבא–על אעיא דעל אישתא, דעל מדבחא.
ליל הסדר הוא ליל החג הראשון של פסח, ובו נוהגים לקיים את טקס "הסדר".ליל "סדר" מתייחס ללילה שבו אנו קוראים את ההגדה.
המילה "הסדר", אינה במקור מילה בעברית, בארמית המשמעות היא "להכניס סדר בדברים."
משמעות זו נלמדה מתרגום אונקלוס מפסוקים בפרשת השבוע (ויקרא א, ז. ח.) "וְעָרְכוּ עֵצִים, עַל-הָאֵשׁ". התרגום מתרגם המילה: "וערכו" " ויסדרון ", שהשורש הינו כמו המלה "הסדר". במילים אחרות, "הסדר" פירושו לשים דברים לתוך הסדר הנכון שלהם, מסודרים בקפידה.
כאשר אנו בוחנים באופן אובייקטיבי את ההגדה של פסח נראה כי היא כוללת רשימה של קטעים שלא קשורים זה לזה. בהחלט נראה שאין סדר הגיוני ולא סימטריה. הקטעים לא נראים "מסודרים בקפידה," ולא נראה שנערכו בסדר. אם כן מדוע לילה זה קיבל את הכינוי: "ליל הסדר" אם מה שאנו באמת רואים זה אי סדר?
בנוסף, בתחילת ה"סדר" אנו שרים את רשימת הסימנים שהם כמו תוכן העניינים של ספר כדי להדגיש שבהגדה יש סדר. המנגינה מושכת יחד את המילים ומאחדת את כל הפרקים להדגיש שיש התחלה, אמצע וסוף . שליל הסדר -כשמו כן הוא – סיפור עם קשר מהתחלה אמצע ועד הסוף אם כן מהו באמת הסדר ואיך אנו רואים אותו?
חושבני שהתשובה האמיתית באה ממש לקראת סיום ליל הסדר, בשיר הפופולרי חד גדיא.
אם מביטים על כל אחד מהמצבים, וכן כל עשר המקרים המתוארים בשיר, אין דרך לדעת שהם מחוברים זה לזה בכל סוג של סדר או רצף הגיוני. מה המיוחד בשור השותה מים? בדומה לכך, לכאורה אין שום דבר משמעותי במקל שנשרף באש, או כלב שנושך חתול.
רק כאשר המחבר מציג את כל המקרים יחד מבחינים אנו ברצף הגיוני, שבו כל השלבים שנראים חסרי משמעות הינם כמו שלבים של סולם שדרכם עולים ומגיעים למטרה, והמטרה היא תקופת המשיח, כאשר הקב"ה לבסוף מכה את מלאך המוות. כדי להגיע ליעד זה, היה עלינו לבצע את השלבים, שבמבט ראשון אינם קשורים הגדי, החתול, הכלב, המקל, וכן הלאה.
לקח מעניין זה הוא כפי שרואים בהסטוריה היהודית בתקופות השונות: היהודים מבודדים לגמרי מכל עם אחר, ישנם עליות וירידות, תור הזהב, תקופות קשות, הגירה אל ארץ זו או אחרת, נאמנות, בגידה, התבוללות וכן הלאה.
כל זה הוא תהליך לקראת גורל אחד סופי, הגאולה השלימה של העם היהודי.
וזה המסר של פסח – הציפיה לכוס החמישית – כוסו של אליהו הנביא,
שהוא "גביע של גאולה." רק אז נבין את ה,סדר" באי סדר.