פרשת יתרו – זירוז האדם למעשה

"ויאמר ה' אליו… לך רד" (י"ט, כ"ד)

רש"י בשם המכילתא "לך-רד" – "והעד בהם שנית, שמזרזין את האדם קודם מעשה, וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה".

הלקח שאנו חייבים ללמוד הוא – מה משה נביאם של ישראל זקוק לזירוז על מנת לרדת לעם ולהזהירם, אנו על אחת כמה וכמה זקוקים לזירוז.

רבי משה חיים לוצאטו  מסביר כי מטרת הזירוז המיועד בעיקר לאנשים שהתעלו בתורה והתקרבו לה' – היא להזכיר לנו כי אנו בני אדם, וככל שאנו עולים במדרגות הקדושה הרי הסיכוי להיכשל ולהידרדר גדול יותר.

הדבר דומה למטפס-הרים, ככל שהוא מתקרב לפיסגה – הקשיים רבים יותר ומסוכנים יותר, ולכן יש צורך בזירוז.

ולפי הרשב"ם – משה הבין זאת גם ללא צורך בציווי משמים, ואם כך הדבר, ונכתב הציווי לדור מתן תורה, הרי בכל דור ובכל תקופה ודאי אנו חייבים לדרבן ולזרז עצמינו בקיום מצוות.