פרשת כי תשא - "שלוש פעמים בשנה..."

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. 'את פני האדון ה' (משפטים כג: יז)

שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך 'את פני האדון ה'. . .

 ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות . . .( כי תשא לד: כג – כד)

אנו מצווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה. התורה משתמשת בביטוי מעט מוזר כשהיא מצווה על העלייה לרגל:  "האדון ה'" שנמצא גם במקום נוסף בפרשת כי תשא לד: כג – כד ואף שם הקשר הוא העליה לרגל. מה אם כן המשמעות של הביטוי הזה בהקשר של העליה לרגל?

הספורנו בפרשת משפטים יוצר קשר בין הביטוי "האדון ה'" ובין העליה לרגל ואומר, שהשימוש בביטוי "האדון" רומז לעובדה שה' הוא אדון הארץ, ככתוב "כי לי כל הארץ" (שמות יט: ה).

על פי הפרוש של ספורנו  יש  להבין הקשר בין "האדון ה'" לבין העלייה לרגל: המטרה העיקרית של העליה לרגל היא לא רק ללכת ולחגוג ולהיות מושפע מהאוירה של בית המקדש. המטרה הראשונית היא להדגיש שאדם יכול לעזוב את ביתו ואת רכושו. אדם צריך להגיע להכרה שהרכוש איננו שלו. "לה' הארץ ומלואה". בעליה לרגל אדם מביע את בטחונו בה' ומצהיר במעשהו זה, שה' הוא אדון הארץ.

בסוף פרשת כי תשא אנו מצטווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה,ומיד אחר כך כתוב: " ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות" .  ברור הוא שלעולה הרגל יהיו חששות באשר לגורל רכושו שישאיר מאחוריו ללא השגחה, כי עלייה לרגל עלולה להיות הזמנה לגנבים, פורצים וכל מיני פורקי עול. 

כדי להרגיע את עולה הרגל, אומרת התורה אל תחשוש ". . ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה". כלומר אתה יכול לעלות למקום אשר יבחר ה' – בבטחה, לראות ולהיראות ללא כל חשש שיקרה משהו לרכושך.

הגמרא (פסחים דף ח:) מסיקה מזה, שרק בעל אדמה חייב בעלייה לרגל, ולמי שאין רכוש פטור מהעלייה לרגל. ("דא"ר אמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל ושאין לו קרקע אינו עולה לרגל").  על פניו זה נראה לא הוגן, שרק בעל קרקע יזכה במצוות עלייה לרגל. מדוע חסר קרקע יהיה בלתי נשכר ממצות עלייה לרגל? מה הקשר בין בעלות על קרקע ובין העלייה לרגל? הדבר נראה כאפליה שהתורה עושה כלפי חסר הקרקע.

על פי הפירוש הזה של הספורנו ניתן להבין את הקשר בין בעלות על קרקע לבין העלייה לרגל: בעליה לרגל אדם מביע את בטחונו בה' ומצהיר במעשהו זה, שה' הוא אדון הארץ.

הנובע מכך הוא, שאדם חסר אדמה פטור מהמצוה הזאת, הואיל ואין לו אדמה, אין בעליה לרגל שלו ביטוי לביטחונו בה' שהוא אדון הארץ, כפי שמצוי אצל בעל הרכוש. 

 

כתיבת תגובה