פרשת לך לך- המתנות הנתונות לנו
בפסוק הפתיחה של פרשתנו פרשת לך לך אומר ה' לאברהם 'לך לך' בתרגום מילולי הכוונה; לך למען עצמך. רש"י מעיר על הפסוק זה, 'להנאתך, ולטובתך"
יש ששואבים מכך את הלקח המוסרי שהאדם מחויב לעשות את הטוב ביותר שהוא יכול עבור עצמו. אנשים רבים לא מצליחים להשיג את מה שהם יכולים בהתאם לפוטנציאל שלהם. ישנה אמירה מפורסמת בספרות החסידית
ר' זושא ( הוא ואחיו ר' אלימלך היו תלמידים המובהקים של המגיד ממזריטש , ממשיך דרכו של הבעל שם טוב )היה רגיל לומר : אם ישאלו אותי בשמים [ לאחר פטירתי]למה לא הייתי כמו אלימלך אחי – אדע מה להשיב . אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא – יסתתמו טענותיי [ לא יהיה לי מה להשיב . ] … לכל אדם, יש את הפוטנציאל המיוחד והחד-פעמי שלו ההבטחה הטמונה רק בו
המשמעות היא שהוא לא צפוי לעשות יותר ממה שהיכולת שלו מאפשרת לו. עם זאת, עליו לפחות לעמוד בדברים שהוא יכול להשיג אם ינסה כמיטב יכולתו.
אנשים רבים מתוסכלים מכך שהם לא יכולים להתחרות בבני גילם, רבים מאבדים ביטחון עצמי מכיוון שהם אינם יכולים להשיג את היעדים שהם הציבו לעצמם. האמת היא שכולנו לא יכולים להיות מצטיינים בכל דבר ודבר, לכולנו יש יכולות ספציפיות משלנו. איננו חייבים לעשות את הבלתי אפשרי. אנו פשוט צריכים להצליח בהתאם ליכולות שלנו ולהגיע למקסימום שאנחנו יכולים במתנות הנתונות לנו. עלינו לשאוף לעשות את המיטב שאנחנו יכולים במסגרת היכולת שלנו לכל אדם הייחודיות שלו שהוא צריך לגלות ולטפח והייחודיות שלו לא צריכה להימדד בהשוואה לאחרים ו"אין לך אדם שאין לו שעה".