פרשת לך לך | מסרים

"*לא להתפתות*"

פרשת "לך לך" אנו קוראים את סיפור המלחמה בין מלכי האומות השכנות לכנען. ארבעה מלכים מהמזרח מגיעים כדי להכריע מרד של חמישה מלכים מהערים השוכנות סביב ים המלח. לאחר שהביסו אותם, מלכי המזרח בוזזים את סדום, תוך שהם לוקחים את אחיינו של אברם ואת כל מה שבבעלותו. אברם אוסף צבא קטן משלו, יחד עם שלושה בני האמורי, ורודף אחרי המלכים ששבו את לוט. אברם וצבאו  תופסים את האויב באזורים הצפוניים של כנען, מביסים אותם ותופסים מחדש את כל השלל אשר לקחו, ואת לוט.

כשאברם חוזר כמנצח לאחר שהביס את מלכי המזרח וכבש מחדש את כל שללם, פוגש אברם  את מלך סדום שדורש את עמו בחזרה, אך מציע לתת לאברם לשמור על העושר "תן לי הנפש והרכוש כך לך", אברם מסרב לשמור אצלו דבר מהשלל. הוא לא רוצה להיות מזוהה, בשום אופן, עם מלך סדום, ואומר לו, אני לא אקבל שום דבר ששייך לך, אפילו לא חוט או רצועה של סנדל, כדי שלעולם לא תוכל לומר, 'אני עשיתי את אברם. עָשִׁיר.'.

השפה שבה משתמש אברם כדי לדחות את הצעת השלל של מלך סדום היא :"הרמתי ידי אל ה’ א-ל עליון. "רש"י כותב שהרים ידיו כדי להישבע  אונקלוס, לעומת זאת, מציע שהוא הרים את ידיו בתפילה. הרמב"ן מרחיב יותר בכך שהוא מציין את הביטוי פרישת כפיים שמתייחס לתפילה. מה הייתה התפילה של אברם? על מה הוא צריך להתפלל? אולי אברם ביקש מה' שלא יצליחו לפתות אותו לקחת את השלל. למרות ההצדקה הלגיטימית לקחת את השלל, אברהם יצא למלחמה כי זה היה הדבר הנכון לעשות, לא כדי להרוויח מזה.

 מתפילת אברם  אפשר ללמוד שאנו חייבים בכל עת להתפלל לא לבוא לידי ניסיון  ושיהיה לנו כוח לעמוד   בנסיון במיוחד כאשר מדובר בכסף, כושר השיפוט שלנו עלול להיפגע ועלינו להתפלל לכוח ועזרה, לעזרה שלא נתפתה לעשות את הלא נכון  ושהכסף יעוור אותנו מלראות מה שנכון לעשות!

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*

צלילי השקט! הרב אליעזר שמחה ויס

לפני שהקב"ה הפך את סדום ועמורה, דאג הקב"ה להוציא את לוט אחיינו של אברהם ואת משפחתו משם, על מנת להציל את חייהם.

מדוע זכה לוט להצלת חייו וחיי משפחתו?  

המדרש אומר שסיבת ההצלה הייתה בזכות השתיקה.

איזו שתיקה?

כתוב במדרש (בראשית רבה פרשת וירא סימן ו') על הפסוק: "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט (בראשית י"ט כ"ט) לא נאמר ויזכור אלוקים את לוט  אלא "את אברהם", מפני שלוט ניצל בזכות אברהם,מה זכירה נזכר לו? 

"שתיקה ששתק לאברהם, בעת שאמר אברהם על שרה אחותי היא"

כשאברהם ירד מצרימה, וחשש שיפגעו בו אנשי המקום, כשהתענינו על שרה אימנו, אמר להם אברהם "אחותי היא", לוט שהיה עמו, ידע את האמת, אך שתק, ולא גילה.

ובזכות שתיקה זו זכה להצלת חייו וחיי משפחתו.

כמה גדול כוחה של השתיקה!

אנחנו חיים היום בדור המרבה בדיבור יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית, במציאות, ובכל המדיות האפשריות. 

כל אחד אומר וכותב את דעתו, על כל דבר, בין אם נשאל ובין אם לאו .כל אחד חושף כל דבר, וקדושת "חופש הביטוי" גדולה מכל ערך אחר.

זהו אחד האתגרים של האדם, ובמיוחד בדורנו, ללמוד לשתוק, להשכיל מתי לא להגיד,ולדעת מתי להפסיק לדבר, להקשיב, ללמוד ולהפנים.

הרגעים האלה של לוט כאשר היה בקרבתו של הצדיק אברהם אבינו, אשר בהם למד לתכנן ולמדוד מילותיו ,הם אלו שהביאו לו את הפרס הגדול של הצלת חייו.

 לפעמים שתיקתו של האדם, היא זאת שמעצימה אותו.

היא זאת שנותנת לו את השקט והזמן, להתבונן, לחשוב ולהתקדם  ברוחניות.

בחירה מוצלחת, שבת שלום בבריאות איתנה!

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*

לא הכול אשמת המנהיג– 

הרב אליעזר שמחה ווייס  חבר  מועצת הרבנות הראשית לישראל  

בפרשת לך לך אנו קוראים שלוט ליוה את אברהם אבינו  בדרך הארוכה  לארץ כנען  ושם לוט היורש לכאורה, נפרד מאברהם ובחר להתיישב בסדום. נשאלת השאלה מדוע אברהם לא הצליח להשפיע על לוט להישאר אתו ובדרכו? התשובה היא "כי הוא היה לוט". לוט מעולם לא התכוון להשתנות, למרות העובדה שהיה במעגל הפנימי של איש הקירוב הגדול והמוצלח ביותר – אברהם אבינו.
אברהם אבינו נסה בכל כוחו לקרב את לוט אבל ללוט היתה אישיות משלו. ישנם שני מסרים שאפשר ללמוד מכך שלוט לא קבל את דרכו של אברהם אבינו. ראשית, מפרש הספרונו על  הפסוק את האלקים התהלך נח, שנח הלך בדרכיו להטיב לזולתו והוכיח את בני דורו כדברי רבותינו ז"ל. נח ניסה באופן פעיל לנזוף בדורו, הבעיה הייתה שהם לא רצו להקשיב, גם כאן לוט לא היה פתוח להיות מושפע מאברהם.
אנחנו לא תמיד יכולים להטיל את האשמה על המנהיג, לא הכול תלוי בו גם אלו שמצפים מהם ללכת אחרי המנהיג צריכים לקחת קצת אחריות. עוד לקח שצריך ללמוד מאברהם, שעל אף העובדה שמבני ביתו של אברהם היו שלא הלכו  בדרכו, בכל זאת הדבר לא גרם לו להרים ידים והוא המשיך לנסות ולקרב אחרים, הוא המשיך במשימתו להשפיע על אחרים.
אנו כבעלי משפחה, כמורים כהורים, לפעמים לא מצליחים  לקרב אפילו את הקרובים ביותר אלינו, אבל זה לא אומר שאנו  צריכים להרים ידים מלהמשיך לנסות לקרב אחרים.
אברהם לא הצליח עם לוט משום שלוט היה לוט. גם אנו לפעמים לא מצליחים וזה לאו  דווקא  באשמתנו.