פרשת לך-לך: מעל הטבע
"ויוצא אותו החוצה וגו' ויאמר לו כה יהיה זרעך… (בראשית ט"ו, ה)
"הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים" (רש"י)
אברהם אבינו – אמר על כך בעל "שפת אמת" – הועלה "למעלה מן הכוכבים", אל מעל לדרך הטבע, והראה לו ה': "כה יהיה זרעך". אף קיומם של בניך יהיה למעלה ומחוץ לדרך הטבע.
הסדרה של ספרי הארי פוטר זוכה להצלחה יוצאת דופן, והם נמכרים במאות מיליוני עותקים בעשרות שפות ברחבי העולם. סדרת הספרים גיבשה לעצמה קהל מעריצים עולמי גדול מאודו אף על פי שקהל היעד העיקרי של הסדרה הוא ילדים ובני-נוער, מעוררת הסדרה עניין אצל בני כל הגילים.
זה מעניין מאוד שיש כל כך הרבה התעניינות בספר שמדבר על העל-טבעי, על כישופים, על חיות שלא קיימות בעולם שלנו. ויש התעניינות רבה לקרוא על העל-טבעי כאשר אנחנו בטוחים שהכול פיקציה ודמיון. לעומת זאת קשה לקבל שכוחות על-טבעיים הם ששולטים על החיים שלנו. אנחנו חושבים שההיגיון שלנו הוא זה שקובע מה שיהיה בעולם שלנו. ולכן קשה להאמין בנצח ישראל אלא במה שאנחנו רואים בעיניים שלנו ומתכננים בעצמנו. ובכל זאת היהדות דורשת מאתנו לדעת ולהבין שכל מהלך ההיסטוריה של העם היהודי קיומו של העם היהודי הוא למעלה ומחוץ לדרך הטבע.
בפרשת וישב קוראים על הניסיון של אשת פוטיפר לפתות את יוסף. הוא מסרב לה ולמרות זאת היא ממשיכה בהטרדה שלה עד שהיא תופסת אותו בבגדו. התורה אומרת על יוסף "וינס ויצא החוצה" וככה הוא עמד בפיתוי. המדרש בתהילים על הפסוק :"הים ראה וינס " (מזמור קי"ד)
"ראה ארונו של יוסף יורד לים. אמר הקב"ה ינוס הים מפני הנס מן העבירה שנאמר וינס החוצה (בראשית ל"ט יג) אף הים נס מפניו שנאמר הים ראה וינס".
הים ראה וינס בזכות ויס ויצא החוצה.
מה הקשר בין הזכות של יוסף וקריעת ים סוף? אם אנחנו מסתכלים בפרשה אנחנו רואים שהביטוי וינס החוצה מופיע ארבע פעמים בסיפור. מה המשמעות של המילים וינס החוצה?
ההיסטוריה של הביטוי 'ויוצא אותה החוצה' מתחילה בברית בין הבתרים כאשר נאמר ע"י ה' לאברהם בברית בין הבתרים. שם חז"ל מסבירים שה' אמר לאברהם:" צא מן האצטניגויות שלך". הכוחות של הטבע לא שולטים עליך, אמנם אין לך ילדים, אמנם לפי הטבע לא היו צריכם להיות לך ילדים אבל אתה תהייה אב להמון גויים מפני שאתה גדול מהטבע. המשמעות של החוצה ב"ויוצא אותו החוצה" היא שיש לך את הכוח להתגבר על הטבע. ויוסף השתמש בכוח הזה של "החוצה" כדי להתגבר על הטבע וכוחותיו. טבעי היה שיוסף לא יעמוד בפיתוי של אשת פוטיפר אבל יוסף השתמש בכוח שניתן לסבא רבה שלו אברהם ובזה התגבר על הטבע ולא נפל.
ולכן כאשר בא ארונו של יוסף לים סוף הים נס בזכותו של יוסף, הטבע שהמים יזרמו אבל הים נס מלפני מי ש"ינס". מי שהתגבר על הטבע היה לא את הכוח להשהות את כוחות הטבע של הים! יש ספר המיוחס לרש"י "ספר הפרדס". "בספר הפרדס" כתוב שיש מאה ושניים-עשר פסוקים בפרשת וישב שכולם מתחילים באות ו'. חוץ משמונה פסוקים שלא מתחילים באות ו'.
השמונה פסוקים מקבילים לשמונת הימים בין לידת ילד לכניסתו לבריתו של אברהם אבינו. הם מרמזים לברית המילה שהיא ביום השמיני. אפשר להסתכל בפרשה זה כ'ואו' אחד גדול הכול זה סיבה ומסובב. זה קרה וזה קרה וזה קרה … ו' ו' ו' דבר אחד הביא לשני . יתכן שככה זו דרך ההיסטורי בדרך כלל אבל היהודי חי מעל הטבע. לפי חז"ל – שבע זה מספר של טבע ושמונה מסמל מעל הטבע לכן הברית המילה היא ביום השמיני. משום שמילה זה למעלה מן הטבע. זה מה שה' אמר לאברהם אבינו – הוציא אותו מחוץ לטבע.
שמונת הפסוקים מקבילים למילה. שמונת הפסוקים בלי ו' מלמדים אותנו לגבי יתר הפרשה – אין סיבה ומסובב זה לא סתם סיפור, הכול מעל הטבע, יש תכנית על. אין מקריות בהיסטוריה של ישראל, אין מזל לישראל, אנחנו מעל כל זה.
וכמובן שיש קשר בין כל זה לשמונת ימי חנוכה שהם גם מעל הטבע. אנחנו כולנו לומדים שהנס של כד השמן היה נס אבל גם צריכים להבין שנס כד השמן מראה שגם הניצחון במלחמה לא היה בטבע אלא גם היה נס. משום שאין "טבע" הכול זה נס. היהודי חי בקיום ניסי. הכול מחוץ לטבע.