פרשת מטות מסעי - מה לא לעשות בחופש עם הילדים!
מה לא לעשות בחופש עם הילדים!
האם אי פעם הבטחת לילדך רק כדי לספר לו אחר כך שההבטחה הייתה רק תחבולה ותכסיס כדי לגרום לו לעשות משהוא שהוא לא רוצה לעשות או לעודד אותו להתנהג טוב יותר? דבר זה אנשים רבים עושים ברמה מסוימת, ביודעם היטב כי דבר זה לא נכון לעשות , אבל לא בהכרח מבינים עד כמה זה יכול להזיק. אם אנו מבטיחים לילדים שלנו, ולא נקיים הבטחתנו סביר להניח שלהם תהיה הנטייה לעשות אותו דבר, גם משום שהם מרגישים שמוצדקת לעשות כך או משום שהם מחקים את התנהגותנו. ואלו דברי חז"ל בעניין זה בגמרא במסכת סוכה מו/ב :
"ואמר רבי זירא לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא” …
אמר רבי זירא אל תאמר לילד אתן לך משהו ובסוף לא תתן כי כך אתה מרגיל אותו לדבר שקר שנאמר לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר (ירמיהו ט ד)
התלמיד המבוגר יותר, בעל הניסיון, כשייווכח באי מילוי ההבטחה, יסיק מכך, שהמבטיח חטא בכך שלא עמד בדיבורו, מה שאין כן הינוקא (הילד ) שבגלל תמימותו וחוסר ניסיונו בחיים, עלול להסיק מכך שזוהי הנורמה, שכך מותר לעשות!
.
בפתיחה לפרשת מטות, וגם בסופה התורה דנה בעניין של יושר ודברי אמת . הפתיחה מתחילה בצו של
"לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה…" (במדבר ל'/ג').והסוף, עם אזהרה לבני גד ובני ראובן ש" היוצא מפיכם תעשו."
לפי האבן עזרא (ל:ב) עולה כי פרשת נדרים נאמרה מיד לאחר המשא ומתן עם בני גד ובני ראובן אחרי שמשה רבינו הזהיר בני גד ובני בני ראובן לעמוד בדבריהם ולדבוק במילה שלהם, הוא המשיך עם ציווי לכל ישראל לא יחל דברו
אנחנו חיים בעידן שבו אנשים נותנים הבטחות כל הזמן ואינם דבקים בהם. לילדים שלנו כושר הבחנה ויכולים לגלות את התכונה הרעה הזאת בהוריהם בקלות רבה. אנחנו נמצאים בקווים הקדמיים של גידול ילדינו ביושר. אם נדבק למילה שלנו ונלמד אותם לדבוק בה, הן על ידי דוגמא והן על ידי הוראות ישירות, אנחנו יכולים לעזור לגדל דור של ילדים שהם ישרים
אם ההורים מבטיחים לילד פרס (או לחלופין – עונש) על מעשה שעשה ולא מקיימים, האמון של הילדים בהורים מתערער, ובפעם הבאה שההורה יבטיח, הילד כבר לא ימהר להאמין
(המסר אקטואלי תמיד ובמיוחד בתקופת החופש הגדול ובבין המצרים שלפי ירמיהו הנביא נחרב בגלל שאז היו דוברי שקר)