פרשת משפטים -גם היום יש ביכורים

"ראשית בכורי אדמתך" (שמות כ"ג י"ט)

"ראשית בכורי אדמתך תביא בית ד אלוקיך" (שמות כ"ג י"ט)

 רב הונא בשם רב מתנה אומר:

 בזכות שלושה דברים נברא העולם: בזכות חלה, מעשרות וביכורים,

 ומה טעם: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"?

 בשביל "ראשית"

 ואין ראשית אלא חלה שנאמר "ראשית עריסותיכם".

 ואין "ראשית" אלא מעשרות שנאמר "ראשית דגנך".

 ואין "ראשית" אלא ביכורים שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך וכו"(בראשית רבה פ"א ו')

 

פעם אחת גזרה המלכות גזירה "שלא יביאו ביכורים לירושלים" (תענית כ"ח א').

 התורה הזהירה אותנו להקדיש את פטר רחם האדם ואת ראשית פרי הבהמה הטהורה, ואת ראשית ביכורי האדמה, ראשית קצירינו וראשית עריסותינו, ולהקדים נתינתם לכהן, ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה לפני שאנו בעצמינו נהנה מהם. עלינו להרגיל את עצמינו לכבוש את תאוות גופינו, את האהבה העצמית שלנו, ולתת מה שהכי יקר לנו, ה"ראשית שלנו" הביכורים שלנו, לאחר, לפני שאנו נהנה מהם. המדרש מיחס את תכלית בריאות העולם לביכורים אלו. הקב"ה, לפי המדרש, ברא עולמו בזכות הדברים שנאמר בהם "ראשית" ועל מנת שישראל יקיימו אותם. מה היא חשיבותם? ומדוע מלכות הרשעה בחרה לגזור גזירה דווקא בענין זה "שלא יביאו ביכורים לירושלים"?

בדברים אלו המדרש רוצה להדגיש לנו את הערך החשוב ביותר של "ראשית כל דבר", של התחלת כל דבר, החשיבות להקדיש כל דבר "ראשית לה'". על זה רמזה התורה "והיה נכון ולבקר ועלית בבקר אל הר סיני וניצבת לי שם על ראש ההר",  כלומר אם רצוני להידבק בשכינה ששרתה על הר סיני, לקנות דרכי תורה שניתנה על הר סיני, הכן עצמך בבקר ימיך ולמד לטפס ולעלות במעלות התורה והמצוות.

כשברא ה' את עולמו, היה רצונו שהברואים יבינו שכדי לקיים את העולם יצטרכו להקדיש את "הביכורים" שלהם למענו, והיהודים מאז ומתמיד הבינו שאם יש תקווה להמשכיותם, זה יקרה רק כאשר מקדישים ביכוריהם לה', ולכן העירו חז"ל על הפסוק: "ולימדתם אותם ואת בניכם לדבר בם: " מכאן אמרו: "כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מדבר עימו בלשון הקודש ומלמדו תורה". היהדות מלמדת אותנו שכדי לגדל דור שימשיך את דרכינו עלינו לקיים את המצוות "בראשית". דאגה לחינוך בנינו, צריכה להיות "ביכורים" הדבר הראשון והחשוב ביותר עבורינו ועבור ילדינו , שיתחילו ללמוד תורה ולהתחנך בדרך האמונה, בראשית הימים, אפילו לפני שהתינוק נכנס לבית הספר. ובבית הספר מקדישים את השעות הראשונות של היום ללימודי הקודש כדי להעדיפם על לימודים אחרים, ולהשריש זאת בליבו ובמוחו של תינוק שחשיבות התורה היא חיינו ואורך ימינו.

היהדות מדגישה את החשיבות העליונה של חינוך טוב ויסודי. מה שלא נעשה בגיל צעיר אף פעם לא יתוקן לגמרי בגיל יותר מבוגר. אדם מטפס בכבדות למרום, להרים הגבוהים, הוא שם לב שאנשי המקום עולים לשם בקלות. הוא שואל את אנשי המקום, מדוע הוא  לא יכול לעלות אל ההרים בקלות כמותם? הם ענו לו, שהם הורגלו לטפס על ההרים מילדותם, מאז שהיו קטנים. כשהיו קטנים, כבר ניסו לעלות, וכך הטיפוס על הרים, נהפך להם במשך הזמן, כהליכה רגילה, אבל אתה, שלא הורגלת לזאת בילדותך, כעת קשה לך ביותר לטפס ולעלות. קיום עם ישראל היה תלוי בזה שתמיד ידעו לתת את הראשית למען קיום העולם בדרך התורה והמצוות. וגם אומות העולם הבינו זאת. ולכן, כאשר חיפשו לגזור גזירות נגד ישראל הם גזרו עליהם. "שלא יעלו ביכורים לירושלים". הם רצו לעקור מעם ישראל את המידה הזו של "זכות קדימה" לכל דבר שבקדושה.

ביכורים הם "ראשית שבראשית" משום שהם מופרשים כאשר הפירות עדיין מחוברים לקרקע, לפני שאפילו חל עליהם חובת תרומות ומעשרות, ולכן מלכות הרשעה ראתה בהם סמל של עקירת המידה של "ראשית" מעם ישראל וגזרה לבטל את הביכורים הללו. חז"ל בהבנתם את חשיבות הביכורים לקיום עם ישראל, הדגישו דווקא את הביכורים כגזירה שאומות הרשע גזרו על עם ישראל, מכל יתר הגזרות שגם נגזרו על עם ישראל.

טעות היא בידינו, אם חושבים שלא חשוב מה שהילד עושה, והיכן הוא מתחנך בגיל צעיר, וכשהוא יגדל יהיה אפשר לתת לו את החינוך הטוב ביותר, מפני שעד כמה טוב שיהיה החינוך שיקבל אחר שיגדל, את "הביכורים" הוא יפסיד. ובמשך כל חייו יהיה לו תמיד יותר קשה לטפס על הר ה' ולקום במקום קודשו. אין להזניח את "הביכורים" שעליהם מושתת העולם.