פרשת משפטים – "מה רבו מעשיך"

"לא תהיה לו כנשה" (שמות כ"ב כ"ד).

"בא וראה, כל בריותיו של הקב"ה לווין זה מזה: היום לווה מן הלילה, והלילה לווה מן היום, ואין דנין זה עם זה, הלבנה מן הכוכבים והכוכבים מן הלבנה…  בריותיו של הקב"ה לווין זה מזה, ועושים שלום זה עם זה בלא דין ודברים, ובשר ודם לווה מחבירו ומבקש לבלעו בריבית ובגזל" (שמות רבה ל"א ט"ו).

התמוטטות המשטרים הקומוניסטיים והנטיה לאחדות בעולם הביאה לכך שמדינות רבות ועשירות הבינו כי ללא סיוע ועזרה הדדית לאותן מדינות נחשלות לא יתקיים העולם. אותן מדינות מבינות כי העזרה לזולת, היא בעצם עזרה לעצמם. בנוסף לכך נאלצו אותן מדינות למחוק גם חובות ובוודאי לבטל את הריבית והנשך שהתכוונו לקחת מלכתחילה. מה היה קורה, לו האומות היו מבינות זאת לפני שנים רבות, הרי העולם היה מאוחד, והיה מתהווה שלב חשוב בגאולה.

גם בתוכנו, בהביטנו אל הטבע, ובהביננו את ההרמוניה המושלמת הקיימת בין כל גורמי השמים נוכל להגיע לאחדות. הדבר מחייב אותנו להבין כי רק בצורה כזו של הרמוניה שכוללת:  ותור, סלחנות, אהבה, נוכל להגיע לאחדות.

הריבית והנשך הוא המכשול הגדול ביותר להשגת האחדות, הנשך או הנשיכה מרמזת כי אנו מעוניינים בריחוק ולא בקירוב. ההצצה אל יצירת ה' ולעולמו "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך" (תהילים ח' ד') היא חובה, וכאשר אנו מתבוננים במהלכם ובסדר שלהם נכיר את בוראינו טוב יותר.