פרשת נח: דם האדם באדם

"שפך דם האדם באדם דמו ישפך  כי בצלם אלקים עשה את האדם " (בראשית ט ה).

החיים ניתנו לאדם מאת אלוקים, ודמותו טבועה באדם. על כן, הפגיעה בחיי אדם היא למעשה פגיעה בה', לכן, חיי הרוצח יילקחו.

כל שופך דם האדם דמו ישפך ע"י בית דין למטה ואם לא, יש דין למעלה זאת אומרת  שה' ידרוש את נפש האדם שרצח.

אבל נשאלת השאלה על משמעות הלשון:" שופך דם האדם 'באדם'", מה מוסיף לנו המילים "באדם".

האלשיך הקדוש מפרש שמדובר גם על מי ששופך דם האדם בתוך האדם עצמו, זאת אומרת שהוא מלבין פני חברו, כמו שחז"ל אומרים שמי שמעליב את חברו מתואר כ"דאזיל סומקא ואתי חיוורא" [=שהולכת אדמימות פניו ובא תחתיה חיוורון, מחמת הבושה] האדום יוצא מפניו והוא נהפך ללבן.

מי שגורם לשפיכת דם הזולת בתוכו,המעליב פני השני בפומבי ועל ידי כך מעביר ממנו הסומק בפנים-דמו יישפך. נחשב כאילו שופך ממש דמים והעונש הצפוי לו חמור מאוד ואולי תשאל איך יחויב אדם שלא הוציא נפש, והתשובה בצלם אלוקים עשה את האדם ובלי צלם אלוקים האדם נמשל כבהמה ואם אדם לוקח מהשני את צלם האלוקים בזה שהוא פגע בו הוא לקח ממנו בעצם את היותו אדם והתייחס אליו כבהמה.

יש בני אדם שמתוך כוונה להטיב לפלוני לדאוג לטובתם פוגעים בהם ולפעמים ברבים ולפעמים עד כדי הלבנת פנים.

מהתנ"ך (ספר שמואל א' פרק א') אנחנו מכירים את הסיפור על פנינה וחנה נשותיו של אלקנה.

פנינה אישה ולדנית מרובת ילדים. פגעה בחנה על היותה עקרה. היא עשתה זאת ל'שם שמים', היא הקניטה את חנה העקרה כדי לגרום לה להתפלל לה' שהוא יוציא אותה מצרתה ושהיא תתברך בילדים. פנינה רק רצתה שהיא תזעק לבורא עולם!!! ולכן היא הרשתה לעצמה להקניט את חנה ובכל זאת היא נענשה ומתו ילדיה!! אבל היא עשתה זאת ל'שם שמים'

הגמ' שואלת, מדוע לפנינה נהרגו כל הילדים? ועל מה? כעונש?!… הרי "פנינה התכוונה לשם שמים"… אז מדוע נענשה? אדרבה תנו לה עוד 10 ילדים… אלא חז"ל למדונו ש"נח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים," וממש נח לו לאדם ללכת לתנור מלא גחלים רותחים ולהכוות באש ולא להשפיל את חבירו… גם לשם שמים אסור להלבין את השני

רק ידיד מסור ונאמן המוכן להקריב את עצמו עבור השני בשעת הצורך ולהטיב עמו גם טובה חומרית בעצמו , רק איש כזה זכאי במקרים מאוד מיוחדים לבייש את חברו כאשר זה נעשה לטובתו .אבל מי שאינו כל כך מסור לשני אסור לו לביישו ברבים משום שאז הוא שופך את דמו, וזה מרמז הפסוק אמר רבי יחזקאל מקוזמיר:" 'שופך דם האדם' אדם המסוגל לשפוך את דם עצמו 'באדם' למען אדם אחר, רק אז 'דמו ישפך' – הוא זכאי לביישו לטובתו, ואפילו אם על ידי כך" דמו ישפך.