פרשת שמיני - בושה - שובה
"ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח" (ויקרא ט' ז')
רש"י עונה על השאלה מדוע היה צריך משה לזרז את אחיו במילה "קרב", ומפרש "שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת".
דברי רש"י גם הם אינם ברורים די צרכם, מדוע, ועל מה היה על אהרן להתבייש?
בעל הטורים מבאר זאת במילים "שנראו לו קרני המזבח כקרני העגל".
אהרן הכהן הגדול, אוהב השלום, לא שכח את מעשה העגל, וזיכרון זה הרתיע אותו מלגשת אל המזבח, וזה מלמדנו כי אף שאדם עושה תשובה הרי החטא משאיר סימן, לא ניתן למחוק לגמרי את החטא.
כמו ההבדל בין דף חדש ודף מחוק. אך דברי רש"י ניתנים להסבר בצורה נוספת. משה אמר לאהרן "למה אתה בוש"? למה אתה מתבייש מלגשת לעבודה "לכך נבחרת". הביישנות שבך היא זאת שגרמה לך להיבחר. משה מודיע לאחיו כי בחירתו הייתה בשל "הבושה".
ממאפייני זרע אברהם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. העם אוהב את אהרן משום שאפשר היה לגשת ולהתקרב אליו. דמות שניתן להתקרב אליה ניתן גם ללמוד ממנה. מעשה העגל של אהרן לכאורה שיפר את מעמדו בעיני העם, שהבין כי כמו שאהרן הצליח להתעלות ולהיות כהן גדול, כל אדם אחר יוכל להתעלות גם אם יחטא.
אין כל דלת נעולה בפני חוזר בתשובה, ובחירתו של אהרן עודדה את עם ישראל שגם הם יכולים להתעלות ולא שחטאם כובל אותם לתמיד.
שחמט דיגיטל