פרשת תצווה -אהבת ישראל מה היא?

אהבתו של משה לעם-ישראל הייתה כל כך שהוא היה מוכן לוותר על היקר לו ביותר, ובלבד שבני-ישראל לא ייפגעו אחרי שחטאו בחטא החמור ביותר חטא העגל

 פרשתנו מספרת על הציוויים הרבים שציווה הקב"ה את משה רבנו בעניין הפעולות הנוגעות לכלי המשכן ולבגדי הכהונה, אך למרבה הפלא הפרשה כאילו מתחמקת בעקיבות מלהזכיר את שמו של משה. זו הפרשה היחידה בתורה, לאחר לידת משה, שאין שמו מוזכר בה אפילו פעם אחת!

המפרשים מסבירים שהדבר בא בעקבות אמירתו של משה רבנו לקדוש-ברוך-הוא אחרי חטא העגל, שאם לא יסלח לעם-ישראל, הוא מבקש למחוק את שמו מהתורה.( וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. …) דברי צדיק, אפילו כשהם נאמרים על-תנאי, עושים רושם, ולכן נמחק שמו של משה מפרשה אחת בתורה.

על המנהיג להיות מסור לעם עד מסירות הנפש, כמשה, ולכן מתחנן משה על העם, "ואם אין, מחיני נא מספרך אשר כתבת" והעיקר שתחוס על העם.. כאן רואים את גודל אהבתו של משה לעם-ישראל של מסירות נפש למען הכלל מכאן עלינו ללמוד אהבת-ישראל מהי. זו אהבה אפילו למי שחטאו בחטא החמור ביותר, ואהבה ללא סייגים.