קורונה פר' אחרי מות קדושים – חזרה לשגרה "ניקח סיכונים" כך נערך משרד הבריאות לחזרה לשגרה! ​

חזרה לשגרה

"ניקח סיכונים" כך נערך משרד הבריאות לחזרה לשגרה!

 הרבה אנשים מחכים להקלות של משרד הבריות בכדי  להקל על עצמם את החיים! האם יהודי שומר תורה ומצות יכול להסתמך על התקנות של משרד הבריות גם שהוא יודע שהמשרד הבריות לוקח סיכונים?

הרמב"ם  הלכות שבת ב:ג מדגיש כמה אנחנו חייבים להקפיד לקיים מה שכתוב בפרשתנו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה), ולא שימות בהם!

הוא מסביר :"שֶאֵין מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נְקָמָה בָּעוֹלָם אֶלָּא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם"

והוא מכנה את אלו שלא שומרים על הכלל שפיקוח נפש דוחה כל המצוות והמנהגים (חוץ משלושה),  כולל שבת, כמינים, שחושבים שהדבר חילול שבת ואסור, עליהם הכתוב אומר "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם, חֻוקִּים לֹא טוֹבִים, וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יחזקאל כ,כה). (הלכה ג)

פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים ( הרב הרי"ף סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב),  שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" – ולא שימות בהם. מי  שמקל  בצו של פיקוח נפש הוא לא רק מזלזל בהלכה אחת  אלא  הוא  לא רואה חוקי התורה, כמביאים "רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם ", אלא כנקמניים ומרושעים.

"חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה״. הלכה זו היא סיסמת היהדות. ״הנשאל הרי זה מגונה והשואל הרי זה שופך דמים״

בהיערכות של  מערכת הבריאות לשלב הבא במאבק בקורונה תהיה נטילת סיכונים מסוימת של עלייה בתחלואה.

מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות הוא רמות הסיכון הפרטיות של האזרחים. מעבר לעמידה בהנחיות משרד הבריאות, כל אחד מהאזרחים צריך להבין מהי רמת הסיכון שבה הוא יהיה. לפי נתוני "מכון כללית למחקר" בקרב בני ה-70 ומעלה, 25% מהאוכלוסייה עלול לפתח מחלה קשה ולהגיע לאשפוז. משרד הבריות נותן מענה לשקלול של אינטרסים ועומד תחת לחץ של  קבוצות הנדחפות "לפתוח" את המדינה!

הסטנדרט של יהודי צריך להיות גבוה  מזה של המשרד הבריאות משום שלו יש ציווי מה' וחי בהם! אכן הוא חייב לקיים התקנות כשהם מחמירות אבל כאשר הן מקילות, הדרישה מיהודי שומר תורה ומצוות היא גבוהה יותר :וחי בהם!.

רבינו יצחק בעל התוספות, מצוטט בתוספות ביומא דף פ"ה עמוד א' -" אומר ר"י דהיינו טעמא דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב משום דכתיב (ויקרא י״ח:ה׳) וחי בהם ולא שימות בהם שלא יוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל". לכן גם אם הסיטואציה היא כזו שעל פי רוב אין בה סיכון ולמרות שבכל ההלכות אנו מכריעים על פי רוב, בפיקוח נפש אין אנו רשאים ליטול על עצמנו את הסיכון.

אכן אסור לנו בשום פנים ואופן לאפשר את מותו של יהודי.

מסופר על הרב מבריסק זצ"ל, שהיה ידוע בהחומרות מרובות, שכאשר הייתה מגיפה באזור מגוריו והוא נשאל לגבי צומות ותעניות מה דינם של אנשים חולים, הוא היה מאוד מקל  וציווה שיאכלו ולא יתענו כלל. כששאלו אותו רבינו: "מדוע אתה מקל בהלכות תעניות?" ענה להם הרב מבריסק: "אני לא מקל בהלכות תעניות, אני מחמיר בדיני פיקוח נפש"

הרמב"ם במשנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳: א׳ כותב על עוד פסוק בפרשתנו

"כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב לב) "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ומזהירן שֶׁלֹּא לְחַלְּלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב לב) "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי

אין מרחק בין קידוש ה' לחילול ה'  זה או זה או זה אם אנו לא מהדרין בקיום מצוות התורה: "ושמרתם את חוקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". אם לא מבינים שמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה אינם נְקָמָה אלא הם באים להביא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, לא רק שאנו לא מקדשים שם שמים אלא אנחנו מחללים שם ה'.

אז בואו נהדר במצוות פיקוח נפש ולא ניקח סיכונים נהיו מחמירים  ונחיה בע"ה  כולנו יחד חיים טובים וארוכים.