קורונה! קרבן תודה מוֹיְחֵל טוֹיְבֵס? פרשת אמור

מוֹיְחֵל טוֹיְבֵס?

קורבן תודה הוא קורבן נדבה, שהיו מקריבים בבית המקדש כהודאה לה' על ישועה שהביא למגיש הקורבן. אנו קוראים על קורבן תודה בפרשת אמור  "כי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו"(ויקרא כ"ב ט'). נשאלת השאלה: מדוע כותבת התורה שיביא קורבן תודה מרצונו, ואם מביא מרצונו מדוע מצוין כיצד יביא אותו? האם לא די בהבעת תודה ועצם הבאת הקורבן?

הכתב סופר מסביר מדוע דרישה זו (של "לרצונכם") כתובה בתורה. אדם שעבר סכנות, מחלה או דרך מסוכנת בהצלחה, מחויב בקרבן תודה,  אך הוא יכול  לומר לעצמו: אני מביא קורבן תודה משום שניצלתי מסכנה, אך מדוע מלכתחילה הייתי צריך לחלות במחלה או לעבור תלאות?  לא מדובשך ולא מעוקצך, לא הצלה ולא הכנסות לתוך סכנה. אדם אומר לעצמו הייתי מעדיף שלא לסבול בכלל מלסבול ולהינצל מהסבל. לכן ה' אומר לנו, שיש להביא קורבן תודה מרצוננו, גם כשלא מבינים את מעשי הקב"ה, ולא רואים שתמיד הם נעשים לטובה. שלא שיהיו לאדם הרהורים על מה שה' עושה לו, ואם ניצל צריך להודות על כך.

מספרים על תלמיד חכם שבא למגיד ממזריטש ושאלו: "כיצד אמרו רבותינו שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, והרי דבר זה קשה ביותר?"

ענהו המגיד הקדוש שאת התשובה יקבל אצל תלמידו רבי זושא מאניפולי.

רבי זושא סבל ייסורים ומכאובים, מכף רגלו ועד קדקודו, וחי בעניות ודלות.

הלך התלמיד חכם לביתו של רבי זושא, הגיע לבית רעוע וראה את רבי זושא, אשר  ישב על קופסה שבורה כשלגופו בגדים קרועים.  סיפר לו שהגיע אליו בשליחות רבו המגיד ממזריטש כדי שיסביר לו את המאמר התמוהה הנ"ל של חכמינו ז"ל, הביט בו רבי זושא בתימהון, וענהו שכנראה טעה כשהגיע לביתו, משום שהיה צריך ללכת לאדם שבאמת סובל סבל: "הרי על שאלה כזו צריך לענות אדם שלפחות סבל פעם אחת איזה דבר רע,  ואני שמעולם לא סבלתי דבר רע, איני יודע להשיב".

הבין מיד אותו חכם את משמעות הדברים, ועשה קל וחומר מהצדיק אשר היה מדוכא בייסורים, וטוען שאינו יודע מהי רעה.

רבי זושא, הבין את המסר של קורבן תודה.

התורה מלמדת אותנו שצריכים להודות לה' גם כאשר אנו עברנו סבל, וכשהסיבה לכך אינה מובנת לנו, ולכן ישנה ברכת הגומל. עלינו להסתכל קדימה, לא להתלונן על העבר, אלא להשתמש בסבל כבסיס לבנייה.

הלוואי ונהייה כולנו כמו רבי זושא,  ונזכה להודות לה', ולקבל את הסבל ברצון.

כיום כשאנו עברנו ועוברים את התקופה הקשה של הקורונה אנו  חייבים להודות לה' על שהחייתנו וקיימתנו  ונתפלל שכן תחיינו ותקיימנו !