פסח

פסח מתקרב. בניסן נגאלו ישראל, ובניסן עתידים אנו להיגאל.הבן איש חי מביא תובנה בשאלה הבאה מאחת הקושיות של המה נשתנה: "בכל הלילות אין אנו טובלים אפילו פעם אחת; הלילה, אנחנו

חלק מרכזי של ליל הסדר הוא שאילת ארבעת הקושיות. גם ביחס לליל הסדר, אנו יכולים לשאול ארבע שאלות על הערב עצמו.   לכאורה, הסיפור של חג הפסח מתחיל עם משה

חמץ ומצה – יצר רע או יצר טוב החמץ נאסר במשהו, ואכן אין בין החמץ למצה אלא משהו בלבד. הרי לפנינו אותו קמח, אותם מים, אותו תנור. יש שינוי כל

זכר למקדש בליל הסדר אנו אוכלים כורך זכר למקדש. לפני שאוכלים את הכורך  ואחרי שברכנו על המצה והמרור, אנו מסבירים מדוע אוכלים את הכריך "זכר למקדש כהלל". המשנה ברורה כותב

פסח – אל תשמור בסוד ישנם  שני קורבנות הנאכלים על ידי בעליהם: קרבן תודה וקרבן שלמים. קרבן שלמים נאכל במשך שני ימים ולילה בין שני הימים. קרבן תודה נאכל ביום

פסח – אחרי הפעולות נמשכים הלבבות ישנה הלכה בגמרא שכדי להסבירה יש צורך  לתאר סיטואציה: ליל הסדר.  כל ההכנות נעשו, עבודות  של חודשים הגיעו לסופם, מסבים כולם סביב שולחן המוכן

פסח – אם רק?! "לו לא הייתי אומר זאת", "מדוע עלי לומר זאת" , מחשבות אלו ואחרות עוברות אצל כל אדם שמתחרט על מילים /משפטים שנפלטו מפיו. אדם  צריך להיות

ארבע כוסות בליל הסדר מדוע שותים ארבע כוסות יין בליל הסדר? ההסבר המקובל מתמקד בארבעת הביטויים של הגאולה שהובטחו למשה בניסיון לעודדו,  אמר לו הקב"ה: והוצאתי –אני אסיר ממך את

פסח – שו"ת כללי   שו"ת 66 – האם מותרת נסיעה מחו"ל (לישראלי) בחג השני שלהם?   שאלה:            אני ישראלי שגר בארץ. כל שנה נוסע בפסח לארה"ב, רוצה לדעת

מידת האחדות הנלמדת מסימני פסח  הנושא של אחדות מופיע רבות בתפילות. בכל חודש, בשבת לפני ראש חודש, אנו מתפללים תפילה מיוחדת הנקראת ברכת החודש: "מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם

כנגד ארבעה בנים דברה התורה מצוות חינוך הבנים מופיעה בתורתנו ארבע פעמים, וזה אינו כולל את עצם לימוד התורה. הדברים מתקשרים לארבע בנים שכנגדם דברה התורה. ישנה חובה  עצומה ומצווה

דיינו!!! דיינו??? בחג הפסח אנו מבחינים בשני סוגי יהודים: ישנם יהודים שלאחר כל ניקוי והכשרת כלי או חדר לקראת פסח, גונחים וחושבים רק על גמר מלאכת עבודת הפסח. וישנם שבכל

יחסו של פרעה למשה  כשמשה הגיע לפרעה בפעם האחרונה נאמרו דברים קשים ביניהם. נשאלת השאלה כיצד סבל פרעה את כל הדיבורים הללו, ופעמים רבות כל כך? כיצד פרעה ניפגש עם

כוחה של התקווה בפסוק כתוב (שמות ה, ט) שהתגובה של פרעה למכות הייתה להקשות על עם ישראל  ולהעביד אותם קשה יותר.  "יכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי

"כחצות הלילה"  "ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא ממצריים" (שמות יא ד')  רש"י שואל: מדוע כתוב "כחצות הלילה" מדוע לא דייק "בחצות הלילה"? מסביר רש"י: " אמר

פסח – טוב ורע "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם"? (שמות י"ב כ"ו). במכילתא נאמר על כך: "בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה, שעתידה תורה שתשכח מישראל,

פסח – ארבעת הפרשיות (2) השבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ראש חודש אדר) בשנה מעוברת זמנה לפני אדר ב'. קוראים פרשת שקלים (ספר שמות ל, יא-טז). פרשת שקלים

מהו ה'אפיקומן' ? בגמר הסעודה עוברים לסימן הנזכר בסימני הסדר בשם: "צפון". כלומר, מוציאים את המצה הטמונה, מחלקים "כזית" מצה לכל המסובים ואוכלים לשם מצוות אפיקומן. אבל לא רק המצה

פסח – ארבע כוסות (2) הסיבה ל- ארבע  כוסות בליל הסדר ידועה ומפורסמת והיא: בגלל ארבע לשונות גאולה: "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי". אך ישנם סיבות נוספות שמובאות בחז"ל: לדוגמא: (ירושלמי

עבדים היינו אנו מתכוננים לפסח, הופכים את הבית לקראת החג, כל המשפחה מתאספת לליל הסדר, אוכלים מצה ומרור, שותים 4 כוסות, השינוי בכל הבית בפסח, אך כיצד חג הפסח אמור

ארבעת הפרשיות   ארבעת הפרשיות נאמרות לאחר קריאת פרשת השבוע בין השבת שלפני חודש אדר לשבת של ראש חודש ניסן בהן מפורטות מצוות ייחודיות לתקופה בשנה. בנוסף, לקריאה משום סיבתה

קדש ורחץ כרפס…   למרות שהמשנה והגמרא לא חייבו לאכול דווקא את ירק הכרפס (סלרי) בתחילת ליל הסדר, וכפי שכותב הטור (אורח חיים סימן תעג) להלכה: "ומביאין לפניו קערה שבו

"בנפול אויבך אל תשמח" שמואל הקטן אומר: "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל ליבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו" (פרקי אבות ד' כ"ד). על מפלת אויבי

פרשת החודש ישנה תכונה מיוחדת לכל חודש ניסן – שהוא חודש הגאולה. לכן, בהגדה מובאת ההצעה, שנתחיל לומר את ההגדה מתחילת חודש ניסן. תשרי הינו ראש חודש לשנים. אבל ניסן,

פסח – שליחות משה ואהרון הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם. הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

תפילין בחול המועד בפרשת בא (שמות י"ג ט') – אנו קוראים בפעם הראשונה על מצוות תפילין עליה נאמר: "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה'

פסח – לשנה הבאה בירושלים אנו מתחילים את סדר פסח עם הבקשה: "השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדא –  לשנה הבאה בני חורין". אנו אומרים בכך שכל ליל

פסח – להיות חכם "ויבז עשו את הבכורה" (בראשית כה פסוק לג) רש"י בראשית פרק כה (לד) ויבז עשו – העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום: בפרשת "תולדות"

ארבע כוסות       בגדר ובטעם מצוות ארבע כוסות ישנן שתי גישות בין רבותינו הראשונים. מכל גישה שכזו נובעות תוצאות הלכתיות שונות. כפי שניווכח גישות אלו אמנם אינן כתובות

פסח תש"פ: להתכונן ל"יזכור" *להתכונן כבר  עכשיו  ל"יזכור " בשביעי של פסח!* פסח הוא חג המשפחה, מקום המשפחה הוא מרכזי בחגיגות חג זה.  השנה  יש הרגשה קשה עבור רבים מאנשים.

חודש ניסן: ברכת האילנות ברכת האילנות במסכת ברכות מובא: "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת להִתְנאוֹת[פרש"י: ליהנות] בָּהֶם בְּנֵי

ליל הסדר בסגר  הסדר בהסגר פסח תש"פ אנו נמצאים כעת בספירה לאחור לקראת חג הפסח. חג הפסח תש"פ ייזכר בהיסטוריה כחג פסח שונה, כאשר אסור לנו להזמין אורחים, אפילו לא את משפחתנו המורחבת

בין חירות לגלות חג הפסח וחג הסוכות מסמלים את אותה התקופה ההיסטורית של עם ישראל – יציאת עם ישראל ממצרים (פסח) הליווי והשמירה ההדוקה על עם ישראל במדבר  בדרכם הארוכה

עשר שאלות ועשר תשובות לליל הסדר מדוע לא מברכים ברכת המצוות (קדשנו במצותיו… לשתות ארבע כוסות) על ארבע הכוסות אמנם מצוות שתיית ארבע כוסות היא מדרבנן, אך גם מצוות הדלקת

פסח: היכן מרומז באגדה מדוע ירדנו למצרים? החלק הראשון של ההגדה/ היכן מרומז באגדה מדוע ירדנו למצרים? נשים עצמינו לרגע במקומו של אורח המגיע לליל הסדר ואינו מכיר את ההיסטוריה