ראש השנה – לידה מחדש

הילדים הם הנס הכי גדול שיכול לקרות לנו. הם מביאים להורים שלהם שמחה, הם מביאים, לכל מי שרואה אותם שמחה, הם מלמדים אותנו שיש תקווה. הם מלמדים שדברים משתנים, שיש אלוקים שהוא שותף איתנו בכל דבר, דבר שאנחנו לפעמים שוכחים.

ילדים זו שמחה ואין שמחה גדולה ממנה.

זכיתי לרשום הרבה זוגות לנישואין. זכיתי לחתן הרבה זוגות ואכן זו שמחה גדולה אבל מה שמשמח הכי הרבה זה לפגוש את אותם זוגות אחרי זמן ולשמוע על הילדים שלהם. לראות אותם, לחבק אותם, לשאול אותם לשמם. לפעמים רואים זוג שעוד לא זכו להביא ילדים לעולם. זה כואב. אנחנו לא יכולים לדמיין כמה כואב לזוגות האלו.

בקריאת התורה בראש השנה אנחנו קוראים "וה' פקד את שרה". בהפטרה אנחנו קוראים על חנה שהייתה עקרה והתפללה לה'. ה' זכר את חנה וזכר את שרה.

עכשיו אנחנו יכולים להבין למה קריאה זו מתאימה לראש השנה. כל מאוויינו הם שה' יזכור אותנו. אנחנו מקווים שכמו שרה וחנה, ה' יזכור אותנו וימלא את משאלות ליבינו. אם זה לבריאות, לשלוות הנפש, אהבה, הצלחה.

הסיפור של שרה וחנה הוא סמלי לבקשה שלנו מה' שזוכר אותנו ונותן לנו ברכות טובות לשנה הבאה.

לאלו שנכנסים לשנה החדשה וחושבים שאין תקווה – עבורם אנחנו קוראים על לידת ילדים שזה קיים בכל מקום. כל ילד מזכיר לנו שיש תקווה. כמו שילד נולד חדש ומלא פוטנציאל כך כל אחד יכול לפתוח דף חדש, לשנות את עצמו ולשנות את עולמו.

ילדים זה שמחה, ילדים זו ברכה.

בראש השנה אנחנו נולדים מחדש. כמו שאנחנו מקבלים את הבכי של התינוק בשמחה כך אנחנו צריכים לקבל את הקשיים והבכיות שלנו. כמו שמסתכלים על ילד שגודל באושר כך גם אנחנו מברכים את עצמינו שנגדל באושר ובשלווה.