שבועות - כל אחד יכול להיות הגואל
מגילת רות מתחילה בסיפור שאיש מבית לחם יהודה הלך לחיות בשדה מואב בגלל הרעב בארץ.
חז"ל מבקרים את האיש הזה, שעזב את עמו בזמן צערם. בזמן שהיה יכול לעזור ולתרום להם, הוא דאג לעצמו וברח למואב. בתחילת הסיפור הוא מתואר כאיש אנונימי: "וילך איש", ורק בפסוק השני מתגלה לנו שהאיש הזה הוא אלימלך. ישנה תוספת של מילים וחז"ל שואלים מדוע לא כתוב בפסוק אחד "וילך אלימלך"? מה המסתורין בפסוק הראשון, ומדוע רק בפסוק השני נאמר ששמו אלימלך?
אנו מוצאים סוג זהה של תיאור בתורה בספר שמות. שם מדובר על איש מבית לוי שהלך והתחתן עם בת לוי (שמות ב' א') ולאחר מכן התורה מזהה את האנשים האנונימיים הללו כעמרם ויוכבד, הוריהם של משה.
בעל הטורים מציין שאלו המקרים היחידים בתורה שהתורה משתמשת בלשון "וילך איש". מכאן ברור שיש ביניהם קשר. בפעם הראשונה שכתוב "וילך איש", מתגלה שמהאיש הזה יצא הגואל – משה. בפעם השנייה, ברות, כתוב "וילך איש" ומתגלה לנו שמהאיש הזה יצא גואל אחרון, משיח, שהוא צאצא של דוד מצאצאי רות.
למדנו שמאנשים שמתוארים אנונימיים יצאו גואלים. האדם שממנו יצא הגואל, יכול להיות אנונימי ביותר. לא צריך להיות מנהיג הדור, לא צריך להיות אלימלך ולא צריך להיות עמרם. לכל יהודי ויהודי יש את האפשרות לגדל ילד, שיכול להיות אישיות גדולה ולהיות הגואל. אין צורך להיות מיוחס, עם דם מיוחד כדי להגיע לגדולה. לכל יהודי יש את הפוטנציאל להפוך למנהיג בעמו. על כל אחד לשאוף להיות הכי טוב שהוא יכול להיות, משום שלכל אחד יש את היכולת הטמונה בו להיות הטוב ביותר שאפשר.