שו"ת: בענין התקנת תצוגה דיגיטלית בבית הכנסת

שאלה

נשאלתי ע"י רבים, האם מותר להתקין מסך מחשב בבית כנסת ובו אינפורמציה אודות זמני תפילות, שמחות, הלכה יומית וכדו'.

המידע על המסמך מתחלף באופן אוטומטי, על פי תכנית קבועה שניתנת לשינוי מעת לעת.

מה דין הפעלת המסך בשבת ובימים טובים. כמו כן, האם יש הבדל בין התקנת המכשיר בתוך בית הכנסת או במסדרון המבוא לבית הכנסת.

 

תשובה

בתוך היכל בית הכנסת אין להתיר להתקין תצוגה דיגיטלית בשום אופן.

לפי ההלכה אסור להתפלל כנגד תמונות משום שהן עשויות להפריע לריכוז. מעבר לכך התקנת תצוגה שכזו יש בה משום זילות של בית הכנסת והשוואתו למוסדות של חולין.

במסדרון המבוא לבית הכנסת ניתן להתקין את התצוגה בסייגים הבאים:

בשבתות ובימים טובים ניתן להפעיל את התצוגה אך יש לתכנן אותה באופן שבשבת התצוגה תהיה קבועה ולא מתחלפת. הסיבה לכך היא שלפי להרבה פוסקים אסור לתכנן מלאכה מערב שבת כדי שתתחיל בשבת (כגון על ידי שעון שבת), בסתם וק"ו כשהמלאכה נעשית בשבת בפרסום ובקול גדול, אלא במקום הדחק ובדברים שנהגו בהם מעולם לכבוד שבת (כגון: אור, מזגן וכדו').

מעבר לכך מבחינה חינוכית תצוגה מתחלפת בשבת (ואולי אפילו תצוגה קבועה) היא בבחינת "מדרון חלקלק". לדעתי ילדים עשויים להתבלבל ולשאול את עצמם מדוע "מותר" לצפות בשבת בתצוגה מתחלפת ואסור לתכנן את מכשיר וידיאו מחשב או מכשיר דומה באופן שיפעיל בשבת סרט קולנוע.

מעבר לכל הנאמר ברי, כי אין בשום אופן לתכנן את המחשב כך שמעבר לזמני התפילות וכדו', יוצגו פרסומות מסחריות. לפי השו"ע בהלכות שבת אסור בשום פנים לקרוא מודעות בעל תוכן פירסומי מסחרי גם בתצוגה הקבועה משום "שטרי הדיוטות".גם אם בבית הכנסת מסוים לא מתכוונים לפרסם מודעות מסחריות ופרסומות של חול בשבת ורק זמני תפילה בכל זאת הייעוד הרגיל של לוח המודעות הוא לפרסם מודעות מכל הסוגים ויש בשימוש מכשול לאחרים שלא יבינו את המגבלות של שימוש בתצוגה דיגיטלית בשבת.

לצערנו הניסיון לגבי עלונים לימד אותנו שהתחילו כבמה לדברי תורה הפכו עם השנים לעלוני פרסומות לבתי מלון וכדו' שהקריאה בהם בבית הכנסת ובפרט בעיצומה של שבת קודש היא בבחינת חילול הקודש ו"מקדש מעט".

לכן עלינו להיזהר מאוד לא לפרוץ ולמעט את קדושת וכבוד בית הכנסת והשבת.

 

הרב אליעזר שמחה וייס

 

 

הרחבה ומקורות לתשובה:

 

א. התקנת מסך התצוגה באולם בית הכנסת:

 

לעניין האיסור להתפלל כנגד ציורים המפריעים את כוונת התפילה נפסק בשו"ע או"ח סי' פח:

"הבגדים המצויירים אף על פי שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר יעלים עיניו." וכתב על כך הרמ"א ולכן אסור גם כן לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהם שלא תתבטל הכוונה."

 

לכן מרן הרב זצ"ל בשו"ת אורח משפט, או"ח סי' כ"א, אסר בהחלט התקנת תמונות מכל סוג שהוא בתוך אולם בית הכנסת.

 

מעבר לכך, מבנה בית הכנסת צריך לשדר תחושה של אקס-טריטוריה. בית הכנסת הוא מקום שככל האפשר שונה ממוסדות חולין. לכן בבית הכנסת יש למעט בהפעלת עזרים טכנולוגיים כגון רמקול ותצוגות דיגיטאליות. עיין שו"ע אורח חיים סימן קנ סעיף ב.

 

בספרו ילקוט יוסף של מרן הראשל"צ הגאון ר יצחק יוסף שליט"א בהלכות בית הכנסת כתב "אין לבנות בית כנסת בצורת חיקוי למקומות בידור ושעשועים, אלא יבנוהו כיתר בתי הכנסת. ורשאים להדר ביופיו לקיים מה שנאמר "זה אלי ואנוהו"."

 

ב. הפעלת תצוגה מתחלפת בשבתות ובימים טובים:

 

הנה הדבר ברור, שלא אסרה התורה, אלא עשיית מלאכה בשבת עצמה, אבל מלאכה הנעשית מערב שבת, אין בה איסור, ועל כן אנו נוהגים מתקנת רבותינו להדליק נרות בערב שבת, בכדי שיאירו לנו הנרות בשבת עצמה, ופשוט שאין בזה איסור כלל, היות ואין ההדלקה נעשית ביום השבת עצמו. ולכן באופן כללי, מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לכניסת השבת, על מנת שהמלאכה תמשיך מאליה ביום השבת עצמו, , לפי שביום השבת לא נעשית כל התחלה של מלאכה אבל בד"כ אסור לסדר בערב שבת שהמלאכה תתחיל בשבת.
למרות זאת, אסור להתחיל מלאכה מערב שבת בדבר המשמיע קול בשבת עצמה, ולכן יש מלאכות שאסור למנהג האשכנזים לעשותם מערב שבת, כמו הפעלת מכונת כביסה מערב שבת, כאשר ידוע הדבר שתמשיך המכונה לעבוד ביום השבת עצמו, אף על פי שלא נעשית כאן כל מלאכה בשבת עצמה, מכל מקום, הואיל והמכונה משמיעה רעש בשבת ופועלת את פעולתה באופן בולט,  יש בזה משום זלזול בכבוד השבת.

 

בשו"ת אגרות-משה (או"ח ח"ד סי' ס', וח"ה סי' כד, ה) נשאל הר"מ פיינשטיין על הפעלת תנור בשבת ע"י שעון שבת, והשיב: "יש טעם גדול לאסור מטעם אחר, דהא זילותא דשבת ואף זילותא דיו"ט הא אסרו בכמה דברים. וכיון שברור שאיכא זילותא דשבת הוא בכלל איסור זה ממילא, אף שלא אסרו ביחוד, דכל ענין זילותא הוא האיסור. וגם פשוט לעניות דעתי, דעושה דבר שהוא זילותא לשבת הוא עובר בידים על חיוב הכבוד, שמשמע שהוא גם כן חיוב התורה שנתפרשו על ידי הנביאים… שלכן מסתבר לעניות דעתי שאסור להעמיד בערב שבת על ידי מורה שעות שיעשה העלעקטרי (החשמל) למחר מלאכה". באו"ח ח"ד סי' ס' הוא כותב:"אולי הוא ממילא בכלל איסור זה דאסרו אמירה לעכו"ם דאסרו כל מלאכה הנעשית בשביל ישראל מצד אמירת ישראל וכל שכן מצד מעשה ישראל."

בתשובה מאוחרת יותר (או"ח ח"ה סי' כד, ה) הוסיף: "ולעשות מלאכת בישול בשבת ע"י שעון חשמלי… ודאי אצלי שאין להתיר זה. ורק בהדלקה וכבוי הנרות דחשמל, שנהגו העם להתיר אין למחות, ואולי גם מותר לכתחילה. ואין למילף (להקיש) מזה לשאר דברים, אף שלא ידוע טעם לחלק".

 

 

 

מכאן שראוי שלא להרחיב את ההיתר להשתמש בשעון שבת מעבר למה שכבר נהגו וראוי למעט בזה ככל האפשר. ואם כך הדין אצל כל אדם בביתו הפרטי בוודאי שכך שציבור צריך להקפיד בכך אף יותר וקל וחומר במקום קדוש.

 

ודון מינה ואוקי באתרין שהפעלת תצוגה דיגיטלית במקום בולט, בחצר מקדש מעט ביום השבת יש בה ביטול כבוד השבת ואין להתיר זאת בשום אופן.

 

ולכן בשבת יש לכוון את התצוגה באופן שיוצגו רק זמני התפילות והודעות חשובות והתצוגה ללא תתחלף במהלך השבת.

 

ג. קריאה בפרסומים מסחריים בשבת:

 

קריאה בפרסומים מסחריים בשבת היא איסור גמור גזירה משום "שטרי הדיוטות".

 

נפסק בשו"ע סימן שז סעיף טו:

"שטרי הדיוטות, דהינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלת שלום אסור לקרותם."

 

הסיבה שאסור לקרוא בדברי חול בשבת היא משום שכתוב "ממצוא חפציך ודבר דבר" ודרשו חז"ל "לא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול". וכל כך החמירו חז"ל בקריאת שטרי הדיוטות עד שאסרו לקרוא בספרי מלחמות (ספרי היסטוריה) שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות. וכך נפסק לעניין זה בשו"ע סי' שז סעיף טו:

"כתל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם, של מעשים, כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן לפוני, אסור לקרות בו בשבת."

 

בנוסף לכל האמור, גם מעשים שלפי ההלכה ניתן למצוא "היתרים" לעשות אותם אין זה אומר שאנו חייבים להקל ולעשות אותם. בית הכנסת צריך להיות מקום שמקובל על כולם, מקום שכולם ירגישו בו בנוח. אין להסתמך על הקלות בבית הכנסת משום שהדבר גורם לחוסר נוחות אצל חלק מבני הקהילה שאינם מעוניינים לסמוך על קולות אלו ומרגישים שהדבר גורם לזילות בית הכנסת, התפילה והשבת. בפרט הדבר נכון ביחס לנושא זה, שגם אלו בני הקהילה שאינם שוללים הדבר, מסכימים שהתקנת התצוגה בתוך בית הכנסת והפעלתה בשבת כתצוגה מתחלפת איננה צורך חיוני, ובכגון דא, יש גם למצדדים בהתקנת התצוגה לוותר מפני השלום.