שו"ת תרומות ומעשרות מתבלינים בשבת-2

תרומות ומעשרות מתבלינים בשבת

שאלה

מי שקטף רוזמרין משטח ציבורי של המושב, לא הפריש ממנו תרומות ומעשרות, והכניסו לתבשילו, נשאלה השאלה האם בליל שבת, בזמן שאינו יכול לעשר, ישנה אפשרות לתקן את המאכל.

יש לציין כי המושב מתיר לכל תושב המעוניין ברוזמרין לקטוף מעט מהרוזמרין עבור שימושים אישיים.

 תשובה:

א. לדעתי המושב מתיר לכל אדם ולא רק לחבר מושב לקטוף ענף או שתים לצורך בשמים להבדלה או לשם תבלין וכיוצא בזה. וכן משמע בשו"ע חו"מ שנ"ט, א', שמותר לקטוף ענף קטן מגדר או חבילה לצורך אישי [לחצוץ בו שיניו]. אמנם בירושלמי דמאי פ"ג, ב מוכח שהענף אינו הפקר, והענף הזה חייב בתרו"מ אלא שבעל החבילה והגדר אינו מקפיד על כך שיקחו. במקרה שלנו, יש ההקפדה מצד המושב שלא יקטפו חופשי . אם כן ודאי שאין כאן פטור של הפקר.

מאידך. במקרה שלפנינו  ההקפדה היא כדי לא לפגוע בנוי של השיח ולא לגבי עצם ההנאה מהענפים. ומבואר בפסחים ו ע"ב שאם שומר על שדה לא משום שמקפיד על הפרי אלא כדי שלא יסתובבו בשטח או בגלל ששומר מין אחר,  הרי מין זה פטור מתרו"מ, כי הוא נחשב להפקר. אלא שנראה לי שאין זה דומה, כי כאשר ההקפדה היא צדדית אבל מקפיד לשמור את אותו מין עצמו [בגלל סיבה חיצונית] אין זה נחשב שהפרי הוא הפקר. בפסחים מדובר שההקפדה היא בגלל שמירת השדה או לצורך שמירת מין אחר, ולכן הפרי שרק נשמר ממילא –  נפטר מתרו"מ.

ב. לגבי תבלינים שאין אוכלים אותם אלא מטרתם לתת טעם, הרי הם פטורים מתרו"מ [כמבואר בנדה דף נ, א ותוס' ד"ה כל שחייב]. אם מגדלים אותם לאכילה ייתכן שחייבים  אם גופם נאכל ואינם רק לנתינת טעם גרידא [מנחת ברוך סי' לח] .

 ג. המושב מגדל את השיחים לצורך נוי ולא לצורך אכילה. לכן הולכים לפי דעת המגדל שהוי פטור.

סיכום:  יוצא שהרוזמרין שנקטף במושב פטור מתרו"מ. לא מצד הפקר,  אלא מצד דעת המושב שאין הרוזמרין אוכל. גם מצד פטור תבלינים גם  כן פטור הרוזמרין, [בגלל חילוקי הדינים בתבלינים יש נוהגים לעשר את כל התבלינים מספק,  אלא שבנידון של רוזמרין מעיקר הדין נראה לי שלגבי רוזמרין אין צורך להחמיר ולעשר, כי הרוזמרין הינו לטעם גרידא ולא כדי לאוכלו בפני עצמו או כמות שהוא].  כך נראה לי לכאורה.