שו"ת 11 – הלכות כשרות ביין

תקציר הלכות כשרות ביין

היין נתון לפיקוח והשגחה כמו שאין באף מוצר מזון אחר.

ההשגחה והחוקים מתחילים בכרם.  בכרם יין צריך להקפיד על כמה דברים

עיקריים: הראשון עורלה,  השני כילאי הכרם [יש לעקור מיידית תבואה וירק שגדלים בתוך הכרם] והשלישי – שמיטה וחוקיה (כמו בכל גידול חקלאי אחר).

מרגע הפיכת הענבים למיץ הבציר (השלב בו מתחיל תהליך סחיטת  היין) מותר אך ורק ליהודים שומרי תורה ומצוות לגעת ביין או בכלים והמיכלים שבתוכם נמצא  היין קרי –  משאבות צינורות וכיו"ב, כי מחמירים שגם אם לא נוגעים ממש ביין אלא ב"יד ארוכה" גם זה אסור.  כאשר  הבציר הוא ידני יכולים גם חילונים או גויים להיות העובדים בבציר אבל אם הבציר הוא מכני, בעזרת בוצרת שמפילה את הענבים מהגפן ואוספת אותם למיכל גדול, מתעוררת שאלה האם המפעיל צריך להיות יהודי שומר שבת, מפני שבפעולת הבציר המכני ניגר מיץ שיכול להיחשב לתחילת תהליך היווצרות היין. בארץ – רוב היקבים מחמירים שפעלת שפיכת הענבים שבתוכם מיץ מהמיכל של הבצרת אל לתוך מיכלי המשאית תעשה רק ע"י יהודי שומר מצוות, ויש מקילים בכך. גופי הכשרות בחו"ל מתחילים את ההשגחה בשערי היקב כיוון שמצוות התלויות בארץ אינם נוהגות שם.

עצם ייצור היין  ביקב מתנהלת כמו בכל יקב אחר בעולם אך מחלקת ייצור היין הינם סגורה, ורשאים להיכנס עליה רק שומרי מצוות או עם ליווי.  התוספים ליין קרי: שמרים, אנזימים, חומרי זיכוך, חומצה טרטרית ושימור למיניהם חייבים כמובן להיות כמובן כשרים ומפוקחים בקפדנות במקום יצורם ברחבי העולם.  ביינות גויים נעשה שימוש בחומרי עזר שאינם כשרים ובעבר אף השתמשו בדם של בהמה כדי לזכך יין.  יינות [ברמה בינונית בדרך כלל]  עוברים הרתחה בו היין מגיע לזמן קצר מאוד לטמפרטורה של 87 מעלות צלזיוס ומייד לאחר מכן מקררים אותו חזרה לטמפרטורה של 10 מעלות.  יין זה יהיה לדעת השולחן ערוך דינו "יין מבושל", ומותר לגוי לגעת בו לאחר מכן, ויש מחמירים שרק בישול ממושך נחשב כיין מבושל.

הלכה נוספת הנאכפת בקפידה בתעשיית היין היא : הפרשת "תרומות ומעשרות" וחילול נטע רבעי.  ההפרשה נעשית ביקב, כיון שניתן להפריש רק לאחר סיום ייצור היין.  רבעי – כלומר פרי של עץ שמלאו לו ארבע שנים לנטיעתו חייב בפדיון על מטבע.

אין עוד מוצר מזון בו מקפידים יותר מיין על מצוות תרומות ומעשרות.

בחו"ל לרוב היקבים המייצרים יין כשר מייצרים גם יין לא כשר . צריכים להכשיר המיתקנים מייצור לא כשר לכשר וזה מאד מאוד מסובך, וגופי הכשרות המייצרים יין כשר בחו"ל מסתמכים על כמה קולות. בארץ ישראל יש בעיה משמיטה לשאר שנים  אבל אין צורך להכשיר, וגם המחמירים אם לא הוי בן יומם מקילים.

מכל האמור כדאי לקנות יינות מארץ ישראל מסיבות כשרות ומשום שמקיימים מצוות התלויות בארץ

.