שו"ת 140 אמירה לנכרי בשבת במוסד דתי
בס"ד
אמירה לנכרי בשבת- קובץ הנחיות (ע"פ שש"כ פ"ל)
א. בשבת וביו"ט אסור לומר לנכרי לעשות בשביל יהודי מלאכה אשר לו עצמו אסור לעשותה, בין שיש בעשייתה משום איסור תורה, ובין שאין בה אלא איסור דרבנן. וגם לומר בימות החול לעשות מלאכה כזו בשבת וביו"ט אסור, וכן אסור לומר לנכרי בשבת וביו"ט שיעשה את המלאכה במוצאי היום.
ב. כשם שאסור בשבת וביו"ט לומר לנכרי לעשות מלאכה עבורנו, כך אסור לרמוז לו בלשון צווי שיעשנה, (בין שהרמז ע"י דיבור, ובין ע"י תנועות). אבל מותר לרמוז לו שלא בלשון צווי כדי שיבין דבר מתוך דבר ויעשה. ולרמוז לו בער"ש שיעשה את המלאכה בשבת, או לרמוז לו בשבת שיעשה את המלאכה במוצ"ש- מותר אפילו בלשון צווי.
ג. אף שנתבאר, שיש מקרים בהם מותר לרמוז לנכרי, הרי שאסור בשבת וביו"ט ליהנות מן המלאכה, שהרי גם אם עשאה הנכרי מעצמו עבור היהודי- אסור ליהנות ממנה, אא"כ אין בהנאה זו משום הנאה ישירה (ראה לקמן מהי הנאה ישירה).
ד. נמצאנו למדים, כי קיימים שני איסורים שונים במלאכת הנכרי בשבת וביו"ט:
1. איסור אמירה לנכרי לעשות מלאכה (גם כאשר יהודי אינו נהנה ממנה).
2. איסור הנאה ישירה ממלאכת הנכרי.
דוגמאות:
– אסור לומר או לרמוז לנכרי להדליק או לכבות את אור החשמל, לחתוך נייר כסף או ניילון, או לחמם את המזון בכל אופן שאינו מותר לנו. וכן כל יוצא בזה.
עבר ואמר לנכרי:
– מלאכת שבת או יו"ט שעשה הנכרי בשביל יהודי, אסור ליהנות ממנה בשבת או ביו"ט, כשיש בה משום הנאה ישירה ליהודי (שנשנה מגוף הדבר שנעשה באיסור, ולולי עשיית המלאכה א"א היה ליהנות). ובאופן זה, על היהודי להמתין במוצאי היום שיעור זמן כדי עשיית אותה המלאכה ("בכדי שיעשו"), ורק אז יוכל ליהנות ממנה (שאז נמצא שלא הרוויח דבר מעשייתה בשבת). לדוגמא: נכרי שהדליק בשבת אור, ולא היה כלל אור בחדר- אסור ליהנות מאור זה בכל אופן, גם אם הדליקו הנכרי לגמרי מיוזמתו. נכרי שחמם אוכל בדרך אסורה- אסור ליהנות ממנו כשהוא חם. נכרי שריסק פירות או ירקות אין ליהנות מהם בשבת עצמה, ואף במוצ"ש עד שיגיע זמן "בכדי שיעשו" כנ"ל.
יוצאים מן הכלל:
– בימות הקיץ החמים מותר לומר לנכרי להפעיל את המאוורר החשמלי או את המזגן.
– מותר לומר לנכרי להדליק את התאורה בבית הכנסת, אף שההדלקה כרוכה באיסור תורה, משום צורך הרבים.
הרב אליעזר שמחה וייס
כפר הרא"ה
שחמט דיגיטל