תשובת הרב: נוהגים להדליק נר(הנקרא נר נשמה / נר זיכרון)  לכבוד הנפטר ולעילוי נשמתו בביתו, או בבית האבל, משעת הפטירה עד כלות ה'שבעה', וביום-השנה לפטירתו-יאהרצייט- (וכן בביקורי בבית עלמין); ויש נוהגים להדליק נר במשך כל השנה, עד אחר יום-השנה הראשון

יש מקשרים זאת לצוואתו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, שציווה למשפחתו: "נר יהיה דלוק במקומו" (כתובות ק"ג,א.), שהכוונה שם משום כבוד הנפטר.

הסיבה הסטנדרטית למה מדליקים נר זה כדי להזכיר לנו את האבדה ולהזכיר לנו שבמשך השנה נעשה פעולות לזכותו/ה הנפטר/ת וננסה לזכור את התכונות הטובות שהיינו רוצים לאמץ בחיינו ושנשמתו יהיה צרורה בצור החיים. אבל בספרי קבלה וחסידות יש משמעויות נוספות והנר הדולק מזכיר את נשמת האדם והסביר רבנו בחיי: "הנשמה נהנית בהדלקת הנרות,…". (רבנו בחיי שמות כה)

יש מקפידים להדליק בשמן-זית ויש – בשעווה (ראשי תיבות: "הקיצו ורננו שוכני עפר"), או – מדליקים בנר רגיל, ויש משתמשים  בנר חשמלי.

אור החשמל נדון בהלכה כאש לכל דבר- המדליק את אור החשמל בשבת חייב משום מבעיר ולכן שאפשר להדליק נר נשמה חשמלי לעילוי נשמת נפטרים, ויהיה דולק כך כל השנה.

הרב עובדיה יוסף (יחווה דעת חלק ה´ סימן ס´), בתשובה בנוגע לנר נשמה חשמלי, כותב שבימינו יש אפילו מקום להעדיף נר חשמלי כיון שהוא לא מלכלך וכו´. עוד סיבה המופיעה בדבריו היא שכבר הותר להדיק נר של שבת וחנוכה בנר חשמלי 

לאילו שהמשמעות של נר זיכרון היא משמעות עמוקה כמובן יש משמעות רבה שהנר יהיה נר שדולק באופן טבעי עם פתיל בשמן או שעווה, אבל גם די בנר זיכרון חשמלי במיוחד במשך השנה שאין זה מנהג של כולם או אפילו בנר סולארי.