שו"ת 201: האם מותר לכתוב פסוק מהתורה בהזמנה לחתונה?

ש: האם מותר לכתוב פסוק מהתורה בהזמנה לחתונה?
ת: כתוצאה מאי ידיעת ההלכה נפוץ ביותר השימוש בפסוקים מהתנ"ך בכל מני פרסומים. אמנם יש תנאים מסוימים שהקלו בדבר להתיר לכתוב פסוק מהתורה בהזמנה לחתונה (אם אין בפסוק זה שם ה') והם כאשר הפסוק לא כתוב כצורתו, כלומר, אם הוא כתוב כעיגול או בצורה אחרת שאינה דומה לצורתו וכשכתוב בכתב שאינו אשורי. (שו"ע (יו"ד רפג 'סי ס"ב) כתב שלא כותבים פסוקים מן התורה. מדברי הפוסקים שם משמע שגם מהנביאים ראוי להיזהר ולא לכתוב.)

אבל רצוי שלא לכתוב אף פסוק מפורש מאף מקור תורני כזה או אחר בהזמנה (או בחוברת פרסומאית גם דפי פרשת השבוע או על כל סוגי דברים שאן משתמרים בצורה מכובדת), מכיוון שהרבה אנשים לא שומרים על קדושת הפסוק, ומתוך חוסר ידיעה או חוסר תשומת לב, משליכים את ההזמנה עם הפסוק, דבר הגורם לביזיון דברי קדושה.לצערנו, רבים ממקבלי ההזמנות, אינם מרגישים צורך לגנוז את הפסוקים הנכתבים על גבי ההזמנות, והם מושלכות לפחי האשפה ונמצא דבר 'ה, חלילה, בביזיון. סופן של ההזמנות שהן מתגוללות ברחובות ובשווקים ובאשפתות.
אפשר – לכתוב "מעין" פסוק תורני בשינוי קל: לדוגמה במקום הפסוק בתהילים (פרק קלז 'פסוק ו') "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" – אפשר לכתוב: "נעלה את ירושלים על ראש שמחתינו", או לחילופין במקום הפסוק בתהילים (פרק קיח 'פסוק כד'): "זה היום עשה ה'- נגילה ונשמחה בו" – לכתוב אפשר: "זה היום שנגיל ונשמח בו כולנו" או "יום זה עשה ה' ,נשמחה ונגילה בו"

במסכת ראש השנה (יח:) מסופר שחכמים קבעו חג ביום שהצליחו לבטל הזכרת שם ה 'בשטרות! מסופר "פעם אחת גזרה מלכות יון הרשעה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה עליהם מלכות בית חשמונאי ונצחום, התקינו שיהיו מזכירים שם שמים אפילו בשטרות, וכך היו כותבים: "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לא-ל עליון" . וכששמעו חכמים בדבר, אמרו, למחר זה פורע חובו, ונמצא שטר (שיש בו שם שמים) מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום שביטלום עשאוהו יום טוב".
היונים חייבו היהודים שלא יזכירו שם שמים בשום מקום. לא בכתב ולא בעל פה.ולפיכך, כשהביסו החשמונאים את היונים החשמונאים תיקנו שיזכירו שם שמים בכל מכתב, ואפילו במכתב שאינו של דברי תורה, וכגון שטרי הלוואות וכדומה, היו מזכירים שם שמים  והיו כותבים בתאריך: שנה זו וזו מזמן תחילת כהונתו של יוחנן כהן גדול בשטר "לא-ל עליון", (זו היא הזכרת שם ה').
כשראו חכמי ישראל שיוצאת מכשלה מאותה תקנה, שאנשים היו משליכים את השטרות לאשפה לאחר שהחזירו את החוב, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון, תיקנו שלא לכתוב שם שמים בשטרות.
ומכאן, שיש להימנע מכתיבת פסוקים וכיוצא בזה בשטרות או בהזמנות למסיבות וכיוצא בזה, משום שדרך להשליכן לאשפה, ונמצא דבר הטעון גניזה מוטל בביזיון.

ראיתי  שמדפיסים מוסיפים לפרסומת :"דרוש גניזה " .דעתי שאם כבר צריכים לפרסם שהפירסום:"דרוש גניזה "לא כדאי לפרסם אותו . משום שמי מבין יבין ש:"דרוש גניזה "בלי האזכור ואלו שקוראים ולא מבינים מעצמם ש"דרוש גניזה " סיכוי גדול שלא יעשו זאת .

לסיכום" חייבים לגנוז אפילו שלוש מילים מפסוק הכתובים  בשורה  ( גיטין ו:)