שו"ת 250 לשאלת רבים בעניין קריסת אוהל התפילה:

לשאלת רבים בעניין קריסת אוהל התפילה:

ברכת הגומל: מי שהיה קרוב מאוד להיות בתוך האוהל בזמן הקריסה ומרגיש שארע לו נס, יברך ברכת הגומל ללא שם ומלכות. (משנ"ב ריח, לב).

במידה שיש אדם שחייב מן הדין לברך הגומל, ראוי שיברך ויפטור את כל הקהל.

נפילת ספר תורה: המנהג המקובל הוא, שמי שהפיל את ספר התורה צם יום אחד ושאר הקהל פטורים מן הצום. מי שרוצה להחמיר על עצמו, יכול לפדות את הצום על ידי נתינת צדקה.

במקרה הספציפי שארע אתמול, ספר התורה נפל מרוח שאינה מצויה בתוך הארון ומשום כך אין צורך לצום. עם זאת, מכיוון שנשבר אחד מעצי החיים ונפגע כבוד התורה, ראוי שבעל נפש יתרום לצדקה לתיקון.

רצוי שאורחי המלון יגידו פרק תהילים ויודו לקדוש ברוך הוא על הנס שארע, שאף אדם לא נפגע מקריסת האוהל.

תהילים קז

(א) הֹדוּ לַיקֹוָק כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

(ב) יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר:

(ג) וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם:

(ד) תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ:

(ה) רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף:

(ו) וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְקֹוָק בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם:

(ז) וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב:

(ח) יוֹדוּ לַיקֹוָק חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

(ט) כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב:

(י) יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:

(יא) כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ:

(יב) וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר:

(יג) וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְקֹוָק בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:

(יד) יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:

(טו) יוֹדוּ לַיקֹוָק חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

(טז) כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ:

(יז) אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:

(יח) כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:

(יט) וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְקֹוָק בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:

(כ) יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:

(כא) יוֹדוּ לַיקֹוָק חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

(כב) וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה:

(כג) יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים:(כד) הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְקֹוָק וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה:

(כה) וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו:

(כו) יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג:

(כז) יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע:

(כח) וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְקֹוָק בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם:

(כט) יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם:

(ל) וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם:

(לא) יוֹדוּ לַיקֹוָק חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

(לב) וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ:

(לג) יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן:

(לד) אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ:

(לה) יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם:

(לו) וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב:

(לז) וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה:

(לח) וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט:

(לט) וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן:

(מ) שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ:

(מא) וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת:

(מב) יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ:

(מג) מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְקֹוָק:

הרב אליעזר שמחה ווייס