שאלה: האם על אוסנה – זן של פטל – חלים עליו דיני עורלה ?

בשיעור במסגרת כולל ערב במושב בן זכאי – עלתה שאלה זו. כב' הרב גדעון בן משה העביר שיעור והראה את כל זוויות הראיה, לכאן ולכאן .לאור הנתונים על האוסנה, אשר היו מונחים בפני הרב- הרב נוטה לפסוק כי חלים עליו דיני עורלה, אך במקומות שלא חלים עליהם דיני מצוות התלויות בארץ – נראה להקל. אך היה חסר לנו ולרב נתונים מהצד החקלאי-מקצועי, אשר יכולים להשפיע על פסיקת הרב. אם קיימת מחלוקת, אשר משפיעה על מקבלי דעת מרן הבית יוסף – אודה על התייחסות לכך. קיבלתי מידע כי לרב ידע נרחב בתחום – ואודה על תשובה בנדון.

 תשובה: בשולחן ערוך הלכות ברכות סי' רב -רג נאמר שמברכים על המאלינס הוא הפטל העץ, דהיינו שהוא עץ, אבל פטל רגיל יוצא מהאדמה וכל שנתיים הענף מתייבש [מה שיצא מן האדמה]. לסוברים שאילן היוצא מן השורש מונים ערלה מחדש, הרי אין אפשרות לאכול פטל. אמנם כתבתי שלפי גרסת רמב"ם פרנקל, אין איסור על אילן היוצא מן השורש, כאשר העץ מבוגר [וד"ר משה זקס נ"י הוכיח זאת, מכך שענף היוצא מהשורש מותר בשיח הצלף שהוזכר שנוהג בו ערלה בגמרא בברכות לו אבל למעשה לא ניתן לדעת מתי הענף פרץ מהשורש, ובגמרא כלל לא הוזכר חשש זה!]. בספר כרם ציון ערלה עמ' יד כתב שיש כמה מינים שונים חלוקים בשמם לא כתב ברור מה דינו. המנהג שלכשרות רגילה מקילים לאחר שלוש שנים, ולמהדרין מחמירים לגמרי. [למעשה יש גם בעיה קשה בפטל טרי מבחינת תולעים כמו שכתב החכמת אדם בהלכות תולעים].