לגבי השאלה האם מותר לפתוח את שקית החלב עם מספריים בשבת, יש לחלק את הנושא לשלוש שאלות.

א. האם מותר בכלל לפתוח שקית חלב.

ב. במידה שמותר לפתוח האם מותר לפתוח פתח נאה או רק על ידי השיניים.

ג. במידה שמותר לעשות פתח נאה האם מותר לעשות זאת בעזרת המספריים

א. השאלה שעולה בקשר לפתיחת שקית היא שאלת עשיית כלי, שהרי לפני פתיחתה, השקית לא הייתה ראויה לשימוש ועל ידי פתיחתה היא הופכת להיות כלי. מצד שני ניתן לטעון כי כלי שכזה שהוא חד פעמי ומיד לאחר שנגמר החלב רגילים לזרוק את השקית לאשפה, שקית שכזו, לא נחשבת לכלי כזה שאסור לעשות בשבת.

יש פוסקים שאכן אוסרים לפתוח שקית חלב ולדעתם הדרך היחידה לפתוח שקית חלב בשבת היא על ידי קריעתה המליאה ושפיכת החלב לתוך סיר או קערה.

אך לדעת רוב הפוסקים וכן מנהג העולם שלא לאסור פתיחת שקית בשבת[1].

ב. בהנחה שמותר לפתוח שקית בשבת אין הבדל האם פותחים את השקית באופן נאה או על ידי הפה ובלבד שלא יעשה פתח שראוי לשימוש רב פעמי (להכניס ולהוציא)– "והוא פותח אותן בצורה כזאת שאין מתכוין לעשות פתח יפה לשימוש"(שש"כ).

ג. מספריים, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור, כדוגמת פטיש שבדרך כלל משמש לבנייה ועל כן דינו ככלי שמלאכתו לאיסור. כלי שמלאכתו לאיסור מותר בטלטול לצורך מקומו כגון שהוא מונח על השולחן ויש צורך להשתמש בשולחן מותר לפנות את הפטיש. כמו כן, מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך שימוש המותר. לדוגמא אם אדם מעוניין לפצח אגוז ואין לו כלי אחר מתאים מותר להשתמש בפטיש כדי לפצח את האגוז. לפי זה, בהנחה שהתשובה לשאלה א ושאלה ב היא חיובית ומותר לפתוח פתח נאה בשקית חלב יהיה מותר להשתמש לשם כך במספריים.

בספר שמירת שבת כהלכתה מיקל מעבר למה שנתבאר ופוסק שמספריים של מטבח שמשמשים באופן קבוע לגזירת שקית החלב נחשבים לכלי שמלאכתו להיתר ועל כל מותר לטלטלו בכל מצב.


[1] שמירת שבת כהלכתה (נויבירט) ט,ג