שו"ת 96 " צום י"ז בתמוז ותקופת בין המצרים "

"תקופת בין המצרים וצום י"ז בתמוז"

מי"ז בתמוז עד תשעה באב ("שלושת השבועות") אנו נוהגים מקצת מנהגי אבלות.

מנהגי האבלות מתחילים מי"ז בתמוז, והולכים ומחמירים לקראת תשעה באב.

בימים אלה גם ממעטים בשמחה או בחגיגות.

נהוג לכנות ימים אלה כתקופת "בין הַמְּצָרִים", לפי הפסוק: "כל רודפיה

הִשיגוּהֶ בין המצרים" (איכה א', ג').

שלושה שבועות אלה מוקדשים לצער על חורבן בית המקדש, ועל כך שהיה מצור על ירושלים.

(גם אז  היהודים בתוכה לא הפסיקו לריב בינם לבין עצמם וכך החלישו את עצמם).

בתקופה זו אנחנו מתייחסים לגורמים לחורבן הגדול, ולמה שהביא אותו עלינו.

השאיפה היא לנסות ולתקן את חטא "שנאת חנם", שלפי רבותינו ז"ל היה הסיבה לחרבן ביהמ"ק השני (יומא ט' ע"ב).

ימים אלה,מבחינה היסטורית, היו ימים של חוסר מזל ואסונות לעם היהודי. בתקופה זו, חרבו שני בתי המקדש, בין כל שאר הטרגדיות האחרות.

בשבתות של 'שלושת השבועות', נלקחות ההפטרות לפרשיות השבוע מתוך ספרי ישעיהו וירמיהו,

העוסקים בחורבן המקדש ובגלות העם היהודי.

תקופה זו היא זמן בו הדין האלוקי מורגש בחוש, ולפיכך אנו נמנעים מלהיכנס למצבים,

שיש בהם מן הסכנה.

שלושת השבועות מתחילים עם צום י"ז בתמוז.

ההלכות הטכניות של הצום הן:

1.      אין לאכול או לשתות מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים.

2.      נשים הרות ומיניקות – ואנשים שעשויים להיפגע בריאותית – פטורים מהצום.

3.      רחצה, סיכה בשמן ונעילת מנעלי עור – מותרות כולן.

4.      החזן מוסיף את ברכת "עננו" בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה. היחיד מוסיף

את הבקשה רק בתפילת המנחה (ובחלק מהעדות גם בשחרית).

5.      אומרים "סליחות" ו"אבינו מלכנו".

6.      אומרים "י"ג מידות" (שמות ל"ד, ו'- ז'), הן בתפילת שחרית והן בתפילת המנחה.

7.      קוראים בתורה את פרשת "ויחל משה" (שמות ל"ב, י"א ואילך), הן בשחרית והן במנחה.

8.      הפסוקים מישעיה (נ"ה,ו' – נ"ו,ח'), העוסקים בחידוש עבודת בית המקדש,

נקראים כהפטרה לקריאת פרשת "ויחל משה" בתפילת המנחה.

כל הפעולות וההלכות המחייבות אותנו בי"ז בתמוז נועדות ל"הכניס" אותנו

לתקופה של בין המצרים.

מנהגי האבלות ב'שלושת השבועות'

1. אין עורכים חופות (אמנם טקסי אירוסין ניתן לקיים).

2.      לא מאזינים למוסיקה.

3.      נמנעים מכל חגיגה או מסיבה בציבור – במיוחד כאלה שכוללות שירה,

ריקודים וליווי מוסיקלי.

4.      נמנעים מ"טיולי כיף" או מכל פעילות בידור לא שגרתית.

5.      לא מסתפרים או מתגלחים (יש הנוהגים שלא לקצוץ ציפורניים בשבוע שבו חל תשעה באב).

6.      לא מברכים 'שהחיינו' על פרי חדש או בגד חדש, להוציא שבתות.

'תשעת הימים'

התקופה שבין ראש חודש אב לתשעה באב נקראת "תשעת הימים". בזמן זה, אנחנו

מגבירים את מנהגי האבלות, על פי האמירה התלמודית "משנכנס אב ממעטין

בשמחה" (תענית כ"ו ע"ב).

1.      אנחנו נמנעים מקניית פריטים, שעשויים לגרום לנו שמחה.

2.      נמנעים משיפוץ הבית, או מנטיעת עצים חדשים.

3.      משתדלים להימנע ממשפט בבית-דין, עם אדם שאינו יהודי, מכיוון שזוהי

תקופה של חוסר מזל ליהודים.

4.      נמנעים מאכילת בשר (של בקר או עוף) ושתיית יין. בשר ויין מסמלים את עבודת בית

המקדש (קרבנות ונסכים), ולרוב משמשים כביטוי לשמחה ולחגיגות.

–        בשבת מותר לאכול בשר ויין וכך גם בכל סעודת מצווה כגון ברית, או סיום

מסכת בתלמוד.

–        את יין ההבדלה (במוצאי שבת שלפני ט' באב) נותנים לקטן (שעדיין אינו בר מצווה) לשתות.

–      נמנעים מללבוש בגדים, שלא השתמשו בהם מאז הכביסה האחרונה וכן מלכבס בגדים בכלל.

–      אם השתמשו בבגד לאחר הכביסה, או שפגמו ב"רעננות" שלו בצורה אחרת, מותר להשתמש בו.

–       ניתן ללבוש בגדים נקיים לכבוד שבת.

–       מותר לכבס את בגדיהם של הילדים הקטנים, שמתלכלכים בתדירות גבוהה, במהלך

תשעת הימים.

–       לא מכבסים בגדים, אפילו על מנת להשתמש בהם לאחר תשעה באב, או אפילו אם

הדבר נעשה על ידי אדם שאינו יהודי.

6.      לא רוחצים להנאה.

–       מותר להתקלח על מנת להסיר לכלוך או זיעה, או מסיבות רפואיות – אולם יש

להשתמש במים קרירים.

–       מעבר לכך, יש לשטוף את הגוף חלק אחר חלק, ולא את כולו בבת אחת.

–       ניתן להתקלח במים חמים ביום שישי, לכבוד שבת.