שו"ת97 יארצייט שחל באמצע האבילות

שו"ת97  יארצייט שחל באמצע האבילות

  שאלה: אבל (רח"ל) על אביו בתוך השנה, שנהוג שאינו מתפלל לפני העמוד בשבת ויום-טוב, והנה הגיע בתוך זמן זה יארצייט של אימו (או להפך) ביום השבת-קודש – האם יתפלל לפני התיבה?

תשובה:

   כתב הרמ"א (יו"ד סי' שעו, סעי' ד): "והאבלים אומרים קדיש אפילו בשבת ויו"ט (בא"ז בשם ר"י מקורבי"ל), אבל לא נהגו להתפלל בשבת ויו"ט (כן הוא בתשובת מהרי"ל), אע"פ שאין איסור בדבר, אבל בימות החול, מי שיודע להתפלל, יתפלל ויותר מועיל מקדיש יתום שלא נתקן אלא לקטנים וכו'". וכתב המג"א (שם ס"ק יד) "מיהו היכא דליכא דעדיף מיניה מותר, כן כתב מהרי"ו (בדינים והלכות סי' מז)".

יש כמה הסברים לנוהג שאין האבל תוך שנתו מתפלל לפני התיבה בשבת ויום-טוב:

א) לפי שהקהל שרוי בשמחה, ואין ראוי שיעבור לפני התיבה מי שאינו בשמחה.

 ב) מפני שמידת הדין מתוחה עליו, או דאיתרע מזליה.

ג) כיוון שיש אבלים שאין קולם נעים, ובשבת ויום-טוב מתפללים באריכות ובנעימה, וכדי שלא לחלוק באבלים הנהיגו שלא יעברו אז כלל לפני התיבה

[ נציין שכנראה אין בזה איסור כלל שאבל יעבור לפני התיבה בשבת אלא שכך נהגו האבלים מעצמם ובשו"ת מאיר נתיבים סי' פ הדגיש את זה והבין  מדברי הרמ"א שכתב בלישנא קלילא "לא נהגו להתפלל" היינו, אין בזה איסור כלל ]

   בשו"ת דודאי השדה (להג"ר אליעזר דייטש אב"ד באניהאט סי' מד) כתב: "על דבר שאלתו מי שהוא אבל תוך י"ב חודש ובאמצע השנה יש לו יארצייט בשבת אם מותר לו להתפלל בשבת לפני העמוד, כיון שמצד הדין ליכא איסורא לאבל להתפלל בשבת ויום טוב, אם כן יש לומר דאם יש לו יארצייט מותר  להתפלל. עיי"ש". 

   וכו בשו"ת תורת מרדכי (להג"ר רדכי אליהו רבינוביץ סי' קסו) דן בזה ומתיר להתפלל בשבת. וראה בספר ילקוט דת ודין (להג"ר דוד אסף, עמ' נו) שמביא תשובה של הרב פראנק שסומך על תשובת תורת מרדכי שמותר לאבל להתפלל בשבת ביום היארצייט.

[ואולי, אם אינו מתפלל ביארצייט כשחל בשבת, אולי יש בזה חשש משום אבילות דפרהסיא בשבת.]

לסיכום נראה לי שאם היארצייט ביום השבת מותר לאבל לעבור לפני התיבה ואם יארצייט חל באמצע השבוע לא יעבור לפני התיבה.