שירת הנביאות – שתי דרכים בעבודת ה' לפרשת בשלח

שירת הנביאות – שתי דרכים בעבודת ה'

השבת אנו קוראים את שירתן של שתי נביאות, מרים ודבורה. מנהיגות אלה לא היו רק ענקיות בזמנן, הן גם שתי פרדיגמות לשני נתיבים שונים של עבודת השם לנשים יהודיות, בכל הדורות.

מרים גילתה מסירות מדהימה לנושא גידול הילדים, על מנת להבטיח את ההמשכיות של עם ישראל. המפגש הראשון שלנו עם מרים הוא למעשה מפגש עם פועה (כפי שרש“י מסביר – מי שמרגיעה את בכי התינוקות). מאוחר יותר מרים משכנעת את אביה להינשא מחדש לאמה, למרות הצו של פרעה להרוג את כל הזכרים הנולדים . כתוצאה מכך, כל הגברים הישראלים המשיכו בדרך זו וילדים רבים נולדו (סוטה י“א).

ואכן, גאולת מצרים הייתה גמול לנשות הצדקניות. הן, כמרים, שכנעו את הבעלים המותשים ומיואשים להביא יותר ילדים. מרים, שנישאה לכלב וילדה לו את חור לבן, הייתה אב הטיפוס של אם בישראל, אישה המלאה אומץ וכוח נפשי המאפשרת למשפחות רבות אחרות לגדל משפחות לתפארת – למרות איומים, גזירות ומחסור.

במקביל, דבורה, נושא ההפטרה של השבת, מייצגת מודל שונה של עבודת השם. היא הייתה שופטת, עבדה מחוץ לבית ומשפחתה וילדיה אינם מוזכרים. בעוד מרים שרה עם תוף ויוצאת בריקודים, דבורה חיברה שיר ארוך ומורכב. בתיאור מבריק ופיוטי, גדוש ניואנסים ודימויים, דבורה שיבחה את הקב“ה.

מודל זה של עבודת ה' מציב אתגרים חברתיים לא קלים. שכן בניגוד למרים העוסקת 'בבניין הבית', האפיק המסורתי השייך לאישה שאינו מצריך הוכחה חברתית שהוא נעשה לשם שמיים, דבורה שבחרה להיות 'אשת ציבור' נדרשת להוכיח זאת. איש ציבור עלול להיות חשוד במניעים נסתרים כגון המרדף אחר תהילה או שוויוניות. לכן, דבורה חייבת להקדים שירה באומרה כי השיר שלה ומפעל חייה, הם לה' "שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רזְנִים, אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל", לא לעצמי לכבודי אלא ל- ה' אלקי ישראל.

ומעבר לכך, גם בעשייה היומיומית דבורה ניצבת עם אתגרים נוספים העומדים בפני אישה קרייריסטית – 'אשת ציבור'. בראש ובראשונה נושא הצניעות והייחוד עם גברים. חכמינו זיכרונם לברכה למדים מהכתוב כי דבורה ישבה תחת התומר בין הרמה ובין בית אל, כי צעד זה נעשה לשמור על צניעות ודייני ייחוד ללא סייג. צניעות זה לא הדרת נשים אלא להפך האדרת האישה. כתוצאה מצניעותה בני ישראל עלו אליה למשפט, הכירו בדבורה וכבדו אותה.

כיום, נשים רבות יוצאות לעבוד מחוץ לבית. הרבה יותר מבדורות הקודמים. זו הזדמנות לקידוש השם, למפגש עם נשים יהודיות הגורמות לאחרים לאהוב את הקב“ה.

נשים צדקניות רבות נאבקות כדי ללהטט את התפקידים של דבורה ומרים בו זמנית. קריירה מחד, משפחה מאידך. למרבה המזל, גם בעולם החילוני מתחילים להדגיש היום את תפקיד האמהות, גם אם הוא עלול לבוא על חשבון קידום הקריירה.

דווקא בעידן של קריירה ורדיפה אחר הזדמנויות, יש לחזק את התפקיד המסורתי של נשים ואמהות. שירת חייהן של מרים ודבורה הוכיחה כי לנשים דרכים רבות בעבודת השם.