שמות – דמות האב

יוסף נעזר בדמות אביו שנגלתה אליו כדי לעמוד לפני הפיתוי של אשת פוטיפר – כך הוא הצליח לעמוד בניסיון. אביו יעקב, שימש דוגמא ליוסף, למרות שהיה רחוק ממנו. במדרש על פרשת השבוע אנחנו קוראים על "קולו של האב" שהוא חלק של דמות האב. על הפסוק :

"ויאמר אנוכי אלוקי אביך" (ג' ו') מובא "אמר הקב"ה אם נגלה אני עליו בקול גדול אני מבעתו, בקול נמוך בוסר הוא על הנבואה, מה עשה? נגלה אליו בקולו של אביו (במדרש שמות רבא ג' א').

"קול אביו" הוא הקול שצריך ללוות את הבן כל ימי חייו, כאשר אדם שומע כל מיני קולות, עצות, בקשות, קולות של חברים, וקולות של הסביבה, הקול החשוב ביותר שיש סיכויים שהוא ישמע אליו הוא קולו של "אבא" זה הקול הראשון ששומע התינוק בעודו מוטל בעריסתו, הקול הזה נחקק עמוק מאוד בזכרו והקול הזה לא ישכח ממנו. ולכן חשוב שקול האב יהיה בכח ובהדר, שקול האבא יהיה קול של תורה, קול של נעימות, ואז כשיגדל הנער הוא ישמע, בין כל יתר הקולות שהוא שומע את קול אביו מהדהד באוזניו.

אמנם כן, הקול הוא חלק מהדמות של האב, והדמות הזו אם היא נעלה ונערצה תשפיע על הבן למשך כל חייו.

במכתבו של הרמב"ן מארץ ישראל אל בנו השלישי יהודה לקסטילא בהיות בנו עומד לשרת לפני המלך

 הוא כותב: "בני בכל עת תזכור אותי ותהיה דמות דיוקני לנגד עיניך ואל תסור מלפניך, וכל דבר אשר ידעת כי אני מואס בו לא תאהבו לעשות עמו".

זוהי האחריות של ההורים להיות הדוגמא, להיות מורה דרך,להשאיר איתם קול שילווה את הבן, לאורך כל חייו, שיהדהד באוזניו להשמיע לו את הדרך הנכונה, כאשר הבן עומד בפני ניסיונות ומכשולים שונים במשך חייו.

אשרי ההורים, שנותנים מתנה זו לבניהם. ועם מתנת "קול" כזה הם מבטיחים לעצמם נצחיות. הקול שלהם ישמע באזני צאצאיהם גם כאשר באופן פיזי ההורים לא נמצאים בעולם הזה, ולא יכולים ישירות (פנים אל פנים) להדריך את צאצאיהם.